קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הקליטה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאוד לא נעים לנאום באולם ריק, כשאף אחד לא מקשיב ולאף אחד לא אכפת, אבל מצד שני אני גם יודעת שיש רייטינג לערוץ הכנסת, ופה צריך לפרגן, אולי צל של שכל ייכנס לכל האירוע הזה.
אנחנו דנים עכשיו על חוק תקשורת ושידורים. האמת היא שבוועדת הכלכלה לא התעסקתי בחוק הזה, אבל לפני שזה עלה על סדר-היום עשיתי שיעורי בית. כשעשיתי שיעורי בית – תקשיב, זה פשוט ביזיון. למעשה החוק הזה משמר את המצב הקיים, שקיים בשטח, ונותן תוקף לגוף עברייני, גוף עברייני אלים, שהוא משפחת פשע לכל דבר ועניין, שנקרא ועדת רבנים לתקשורת. מה שעד עכשיו היה בגדר המלצה או משהו מחוץ לחוק – החוק מכשיר. החוק מכשיר. אגב, אהבתי מאוד איך הוא עושה את זה – חכמים, "תאגיד מסוים". אהבתי מאוד. לא העזו לכתוב "ועדת רבנים לתקשורת", כתבו "תאגיד מסוים". מה מסתתר שם? על מי אתם עובדים? למעשה לקחו ציבור שלם, הציבור החרדי, כבני ערובה של גוף עברייני ואלים שנקרא "ועדת רבנים לתקשורת", ונתנו להם סמכות בלעדית, אבסולוטית, לשלוט בכל הציבור הזה, בלי שהדבר הזה בכלל מוסדר בחוק. תקשיבו, זה כמו לקחת היום משפחת פשע, להגיד שזה תאגיד מסוים ולתת להם לשלוט למשל באזור מסוים בארץ. אגב, זה קורה בפועל. אז נכשיר את המצב, נכשיר את המצב, נשמר את המצב הקיים. בסוף תהיה לנו ועדת רבנים לתקשורת. יש לי המלצה: נעשה ועדת קאדים לתקשורת, כי אולי גם לציבור המוסלמי יש צרכים; ועדת כמרים לתקשורת. ואז, למה אני צריכה את משרד התקשורת? בכלל, מה אני צריכה את מדינת ישראל? ועדת רבנים תנהל הכול פה. אגב, זה מה שהם רוצים.
אבל כשאני נזכרת מה זה ועדת רבנים לתקשורת, אני נזכרת באותם בעלי עסקים שפירקו להם את הצורה, פירקו אותם פיזית, אמיתית, גם את העסקים שלהם, כי הם העזו – תקשיבו טוב, חבר הכנסת פורר, אני רוצה שתקשיב – אותם עסקים העזו למכור טלפונים כשרים לא מהיבואן המורשה. כי מה זה ועדת רבנים לתקשורת? זה לא רק חברות תקשורת, זה גם היבוא של המכשירים. אם אתה בעל עסק וקונה מכשירים מיבואן לא מורשה, שלא קשור לחסידות גור – – –
יופי. כל האירוע הזה הוא הרבה מאוד כסף, שלאף אחד לא יהיה ספק. פעם ועדת הרבנים לתקשורת הייתה בשליטה של חסידות גור, ואז בש"ס מאוד לא אהבו את זה. אני זוכרת את השר מרגי שזעם וכעס על כל האירוע, אני זוכרת איך הוא התבטא קשות. פתאום הכול מסתדר.
אבל אם אני חוזרת – ועדת רבנים לתקשורת זה לא רק שליטה בגופי תקשורת, חברות סלולריות, אלא גם יבוא של מכשירים. אם אתה בעל חנות למכשירי טלפון ואתה מעז לקנות את הסחורה לא מספק מורשה של אותה ועדת רבנים, אלא מספקים שלך – יפרקו לך את הצורה. עד עכשיו כל העסק היה שייך לחסידות גור, שהרוויחה מזה המון המון כסף, אבל אז במפלגות אחרות לא אהבו, לא אהבו את האירוע והיו נגד ועדת רבנים לתקשורת. פתאום עכשיו אני רואה פה שילוב כוחות בין כולם – כל אחד קיבל את הנתח, כל אחד יקבל את הכמה גרושים שלו והכול בסדר.
החוק הזה מכשיר את השרץ. בחוק הזה אתם נותנים כשרות למשפחת פשע שנקראת "ועדת הרבנים לתקשורת". ואם עד עכשיו זה היה בסתר, בצללים, באפור – עכשיו אתם עושים את זה בחוק. אבל אתם עושים עוד דבר: אתם עקפתם ציבור שלם – שאגב, לציבור הזה מותר ומגיע. שכל אחד ינהל את התקשורת שלו איך שהוא רוצה, אין על זה בכלל ויכוח; ברמת הפרט, אין ויכוח שבן אדם – מגיע לו את אורח החיים שהוא בוחר לעצמו.
אבל מה עשיתם? אתם לא סומכים על הציבור שלכם. אתם לא סומכים על האנשים שלכם. כאילו, מה אתם חושבים, שהם מטומטמים? שהם עוד לא הגיעו מספיק לבגרות? הם לא התבגרו מספיק? אתם לוקחים את ועדת הרבנים לתקשורת, מכניסים אותה לתוך הגוף, ונותנים לגוף העברייני הזה סמכות לקבוע לציבור שלם מה מותר ומה אסור, איך זה אמור להיות, ולפקח על זה. זה להחזיק ציבור שלם כבני ערובה, זה פשוט ככה. אגב, אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד מקרים נוספים. זה דפוס הפעולה – להחזיק את הציבור כבני ערובה, שהציבור הזה יהיה תלוי, סמוך על שולחנם, תלוי ברבנים – אם זה בקצבאות, אם זה בתמיכות, אם זה בתלושי מזון ואם זה בתקשורת. למה? כי ככה אפשר לנהל את הציבור הזה. ככה אפשר לשלוט בהם. ככה אפשר להשתלט על האדם שבקצה. זה דפוס התנהגות.
אגב, אנחנו רואים את זה גם בגיוס, מה הם דרשו? שה-3,000 האלה שכביכול יגייסו, זה יהיה רק בהסכמה של רבנים. למה? למה רבנים צריכים בכלל להתערב בזה? מה יש להם, מה הם? הם סמכות רוחנית – גם כן, דגש על הסמכות; לא ברור מי נתן להם את זה. הסמכות – בסוף אנשים רוחשים כבוד לרבנים. זה בדיוק דפוס ההתנהגות.
אני גם לא מצליחה להבין את הציונות הדתית, איתמר בן גביר; ח"כים מהליכוד זו בכלל תעלומה בשבילי. איך אתם מסכימים לביזיון הזה? איך אתם מסכימים לתת לגורם עברייני מושחת, מושחת – ומי שירצה שיעשה גוגל, פשוט, ועדת רבנים לתקשורת – להשתלט על שוק התקשורת בישראל, לשלוט באנשים ולקחת מהם את הזכות הבסיסית שלהם לשלוט בצרכים שלהם. אתם קראתם את החוק? בן אדם שיש לו קו כשר לא יוכל לעבור חברה, הוא לא יוכל, כי זה החוק, זה מה שכתוב בחוק. אתם פוגעים פה בזכויות הפרט. אתם פוגעים בשוויון, בתחרות, בכול. למה? כי יש כמה עסקני דת שמתפרנסים מכל האירוע הזה.
אני אספר לכם עוד משהו. כשהיו אירועים מאוד אלימים בשנה שעברה ולפני שנה וחצי, כשבעלי עסקים במגזר החרדי העזו ללכת נגד ועדת הרבנים האלה לתקשורת, העבריינים האלה, נגדם – אתם זוכרים מה היה? פירקו אותם, פיזית, אמיתית – מכות; שרפו להם חנויות; ביזה לאור יום. זה מה שהיה שם. אנחנו קיימנו על זה דיונים בכנסת כמה פעמים, גם אצל מירב בן ארי וגם אצלי. אנשים היו מסכנים, חיפשו עזרה – אגב, לא בוחרים של מגזר אחר; חבר'ה חרדים לכל דבר ועניין, בעלי עסקים שם.
יום אחד החלטנו ללכת לתמוך בהם בשכונת גאולה, לבקר שם, לראות במו עינינו. קיבלתי פנייה מקצין הכנסת, שביקש ממני לא לבוא לשם. הוא אמר: אני אתן לך רכב משוריין, אני אתן לך אבטחה, אבל אני לא יכול להבטיח את שלומך ואת ביטחונך. שכונת גאולה, זה פה, זה לא שועפאט, זה לא השטחים, זו לא התיישבות – זה פה, זה בירושלים. אני ח"כית בכנסת ישראל, הם יהודים, ומשמר הכנסת לא היה יכול להבטיח את שלומי, וכדי לא לסכן את משמר הכנסת ואת האנשים של משמר הכנסת, ביטלנו את הביקור שם, בסדר? זה המצב. זו ועדת הרבנים לתקשורת. הם יותר גרועים ממשפחות הפשע. כל הזמן אמרתי שהם משפחת פשע – לא, כי לפחות שם יש משטרה שכביכול מנסה להילחם בהם. פה זה כביכול בחסות הדת, פה זה בחסות חברי כנסת, ראשי מפלגות.
הגוף הזה צריך לרדת מסדר-היום. לבן אדם כפרט יש כל זכות שבעולם לנהל את החיים שלו איך שהוא רוצה, אבל שום גוף בהכשרה כזאת או אחרת לא צריך לכפות על בן אדם את החיים שלו, כי זה בניגוד לכול, בניגוד ליסודות המדינה שלנו. כן, אני יודעת שקיבלתם את הנתח שלכם, אז בואו לא ניכנס לזה. אני זוכרת את מרגי, איך הוא התנגד לכל האירוע הזה בכנסת הקודמת.
אני מקווה מאוד שבציונות הדתית, אצל בן גביר, בליכוד, יהיו ח"כים שיקבלו קצת שכל ומצפון. תודה רבה.
1,150 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.