אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשנה עמדתי כאן על הבמה, והתרעתי בפני כך שממשלת בנט-עבאס הולכת להיכנס לבוץ קואליציוני. המושג בוץ מוכר לנו בהקשרים צבאיים, ולכן בחרתי להשתמש בו, כי אני חושב שההתנהלות כאן בקואליציה, ההתנהלות כאן בכנסת, מאוד מאוד מזכירה את המושג בוץ – קואליציוני – את המושג בוץ. ככל שאתה מעמיק את הקשר, ככל שאתה מעמיק את ההישרדות, ככה היציאה יותר קשה. וככל שאתה מעמיק את השהייה, ככה אתה חוטף חזק יותר וקשה יותר.
אדוני היושב-ראש, צריך לומר ביושר: לא ראינו כאן הצבת קו אדום של אף אחד מחברי ימינה. לא ראינו הצבת קו אדום אמיתית. ראינו פעם אחת שחברת הכנסת השכל הענישה את רע"מ בגלל חוק הקנביס, משהו. לא ראינו את זה לא על נושאים של ימין – –
– – לא על נושאים של זהות יהודית, לא על נושאים שקשורים לגליל, לא על המאבק והאחיזה בנגב ולא על שום דבר שקשור לצה"ל. חברי הכנסת של רע"מ מכים פעם אחר פעם קשה יותר, חזק יותר וגורפים הישגים. עד כדי כך, אדוני היושב-ראש, שהתרגלנו לזה.
כך גם חברת הכנסת זועבי גילתה את הספורט החדש, ומדי פעם ככה היא משחקת היטב, ולאחרונה היא גרפה מאות מיליוני שקלים. ולאחרונה, מאז פרישתה של חברת הכנסת סילמן, גם המשותפת הצטרפה לקרנבל. וצריך לומר שבהחלט מדובר כאן בסטרטאפ ניישן – סטרטאפ ניישן של סחטנות, סטרטאפ ניישן אנטי-ציוני. וכשאתה עמוק בבוץ, כשאתה עמוק בסירחון, צריך הרבה אומץ לזהות את זה ולצאת החוצה.
אדוני היושב-ראש, לי יש קצת תקווה. אולי הערב נראה כאן הצבעה שתצביע על התפכחות; אולי נראה כאן הצבעה קריטית, שתסמן את נקודת המפנה, שמכאן ממש בימים הקרובים, בשבועות הקרובים, הממשלה הזו תרסק את עצמה לדעת. אנחנו לא רוצים לשמוע עוד לא על כאב בטן, לא על חברי כנסת שנמצאים על הקצה, ולא על שולמן שדואג לשולמנים, ולא על כל מיני אגרות סרק שנשלחות אלינו בערב החג, מלאות בהסתה, מלאות בבכיינות. לא איגרת שראויה לראש ממשלה. כאיש ימין, אני תולה הרבה תקווה בהצבעה הזו. לדעתי היא יכולה להיות הצבעה של התפכחות, של להגיד: האם אנחנו רוצים שהממשלה הנוראית הזאת תמשיך להתקיים או לא? תודה רבה.
333 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.