אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות קיבלתי שיחה לפלאפון שלי. כשהשבתי לשיחה, אמר לי הדובר: אני בדרך אליך. אני בדרך אליך עם אקדח מוכן, עם מחסניות ו-16 קליעים. טלפון מזוהה. טלפון מזוהה. אדוני שר החוץ, ראש הממשלה החליפי – תלך, תלך, אתה הבאת את ההסתה הזאת. אתה. אתה הבאת את ההסתה הזאת.
אני אומר לו: מה אתה רוצה? הוא אומר לי: אני עכשיו בדרך לאישה שלך. אני אומר לו: מה תעשה לי? הוא אומר: במקרה אני שוטר, ואני עכשיו בדרך אליך, אני גר בצפון, בדרך אליך, תחכה. מה תעשה לי? אני אומר לו. הוא אומר לי: אתה תכיר את האקדח שלי מקרוב; אני אטפל באישה שלך, בילדים שלך. מה תעשה להם? אני אומר לו. הוא אומר לי: במקרה אני שוטר בעצמי – למי תלך להתלונן? הוא אומר לי: אתה פגעת בעם שלנו יותר מדי. זמנך נגמר. אני עכשיו בדרך אליך.
כמובן שאת השיחה הזאת העברתי לקצין לכנסת, והוא עומד עכשיו מול המשטרה כדי לאתר את אותו מאיים. אבל אני שואל אתכם – – –
אני שואל אתכם, חבריי בקואליציה, ואני שואל אותך, אדוני השר: אתם מודעים למה שאתם עושים? אתם מודעים לשסע, לקיטוב, למה שאתם מפיצים? כולנו קראנו את האיגרת של נפתלי בנט – רעל; רעל, הוא קרא לי ולחבריי.
צאצאי יגאל עמיר, קרא כאן ראש הממשלה החליפי. מסוכנים, פשיסטים, נאצים, יודו-נאצים – אמר לי כאן חבר הכנסת אחמד טיבי לפני כמה ימים.
ואני שואל אתכם ואומר לכם: תפסיקו עם ההסתה. מילים יכולות להרוג. מילים יכולות להרוג. אתם מסיתים, אתם מפלגים, והכול כדי לשרוד עוד דקה, עוד חצי דקה, עוד שנייה. הממשלה שלכם צריכה ללכת הביתה, ולכן, בגלל שאתם כל כך לחוצים, אתם משתמשים ברעל, מפיצים שקרים, מפיצים הסתה, ויכולים לגרום לכך שחלילה וחס, חלילה וחס, הדם שלי יישפך. טלו קורה מבין עיניכם. ואני אומר לכם את זה דווקא בערב הזה, דווקא ביום החשוב הזה, שבעזרת השם, עם ישראל מתפלל, מתפלל ומייחל שתלכו הביתה, שתלכו הביתה, שתלכו הביתה.
310 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.