דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 138 · 6 ביוני 2022

הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022

אורי מקלב · יהדות התורה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, אם הוא נמצא פה, השרה אם היא נמצאת פה, שאני לא רואה אותם.

היו"ר צבי האוזר: בבקשה, שם.

אוקיי. השרה, וחבריי חברי הכנסת, בשלוש דקות אנחנו צריכים באמת לשקף את האמת.

מירי מרים רגב (הליכוד): איפה? אין פה – – –

יש, יש. היא עברה לצד של האופוזיציה.

פנינה תמנו (כחול לבן): אני פה.

היא מרגישה שזה כאן המקום הטבעי שלה. כן, כן.

מירי מרים רגב (הליכוד): הגיע הזמן, חמודה. הגיע הזמן שתעשי את המעשה הנכון.

אדוני היושב-ראש, אנחנו בשלוש דקות, ועכשיו כבר שתיים וחצי, עד שאנחנו מוצאים את השרה, צריכים למצוא ולהציף ולשקף באופן אמיתי את ההתנגדות לחוק: מדוע אנחנו נצביע נגד החוק. וכי מישהו חושב שמעכשיו הנושא הוא כפי שאתם מנסים להציג אותו, נושא של ביטחון, בחשיבות של החוק הזה? אם היה חשוב לכם הביטחון של אזרחי מדינת ישראל, הייתם עושים הסכמים. אתם נשענים על רע"מ; הם מוסיפים לביטחון ישראל? אנחנו הרי יודעים בדיוק על מה אתם מוותרים כדי לקבל את האצבעות שלהם. היום לא צריך אביב עם כלי נשק ולא צריך אביב עם הפגנות. יש אביב עם ההצבעות שמצביעים ביחד, ובמקום לחפור מנהרות וככה לסלק את הכיבוש, אפשר לעשות מחילות מבפנים וככה לסלק את הכיבוש. העמדות שלהם, שאנחנו כובשים פה – זה ברור; שאין לנו זכות להיות פה – זה ברור; שצריך לסלק אותנו. ועליהם אתם נשענים. והדרך, כפי שמרגיעים את הרחוב הערבי, זאת האמת. אתם רוצים על זה להישען. וזאת הלגיטימיות של ממשלה שרוצה להעביר חוקים.

אז אנחנו אומרים: לא, אין לכם לגיטימיות, בגלל שהדבר הזה, מעבר לפגיעה בביטחון ישראל, זה בוודאי פגיעה בכלכלת ישראל, פגיעה עמוקה בכלכלת ישראל, וכל אזרח ואזרחית כאן במדינת ישראל משלמים, וכל משפחה משלמת את המחיר: מחיר ביוקר המחיה, מחיר במיסוי ומחיר בגזרות. זה המחיר, כל התשלומים הענקיים האלה והתעריפים הגבוהים שמיום ליום הם עולים ואנחנו צריכים לשלם.

ולכן פלא שעל אף הכלכלה ועל אף ההכנסות הגדולות שיש היום, מה שהשקענו בעבר באלה שגורמים להכנסות של מדינת ישראל, כמו הגז ועוד – היום אתם משלמים את המחיר הזה כדי לשרוד בשלטון? הדבר הזה נהפך לבלתי נסבל, לבלתי לגיטימי. ואנחנו הרי יודעים מה האמת, ואת הסחת הדעת הזאת עושים לא רק ראש ממשלה ולא רק הקואליציה. אנחנו רואים ששר האוצר, שהיה צריך להתמודד עם זה, על מה יש לו לדבר, על הסנדוויץ' של האברך בכולל. זאת אומרת, הוא גמר כבר ליהנות. כל המפלגה שלו, כל שדרת המפלגה שלו וכל המינויים שלו לא אכלו סנדוויץ' בכולל. דבר אחד הוא אמר נכון על הסנדוויץ' בכולל, בכולל לא אוכלים יותר מסנדוויץ'. אבל כל המעדנים שאכלו בכל בתי המלון בעולם, כל הבילויים, הדירות שקנו מכספי השחיתות – המפלגה של שר האוצר הייתה מפלגת שחיתות, מפלגה מאורגנת בשחיתות, על כל שלוחיה. והוא בא ואומר על הסנדוויץ', יש לו טענות על לומדי התורה, על הכספים. הם אלה, זה בא להגיד. אין שום בושה במדינה, והכול כדי להסיח את הדעת ממה שהוא צריך באמת להתמודד איתו, עם יוקר המחיה.

וכמובן – משפט אחרון, אדוני היושב-ראש – הפגיעה בקודשי ישראל, ביסוד קיומנו. זה לא פרפרזה. אלה דברים שהם אמיתיים, דברים אמיתיים שעליהם אנו נשענים, לא רק בחוקי-יסוד – יסוד קיומנו, דברים שהם מאבני היסוד. בזה פוגעים, במורשת – –

היו"ר צבי האוזר: תודה רבה.

– – ובשרשרת האמונה וההתנהלות והמסורת שלנו. תודה רבה.

480 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.