אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, ראיתי שככה לא קל פה במליאה, אז הבאתי לך פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
אין בעיה, אני לא אציג אותם, אני אחביא אותם, אדוני. אז הבאתי לך בכל זאת, בלי להציג אותם, דובדבנים מהעץ שלי. היום הבאתי קערה מלאה לישיבת הסיעה של יש עתיד. דובדבנים מעולים, שנהנו ממכות הקור שהחורף הברוך הביא לנו. אלו שני דובדבנים, פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
אני עולה לדבר לא רק כחבר הקואליציה שרוצה באישור חוק אלא כתושב יהודה ושומרון. התקנות הללו משפיעות עלינו ישירות. התקנות האלו אינן תאוריה, הן החיים עצמם. הדובדבנים האלו לא יגדלו אם לא ייערכו התקנות הללו. המודד שמדד את הקרקע שלנו למשל, נקרא לו ר', הוא מודד מיישוב שכן לשלי. בימים כתיקונם הוא עוסק במדידות קרקע בבתים. אם לא יעברו התקנות, ר' לא יוכל לפעול על פי חוק; הוא יהיה חשוף בעבודתו לתביעות. המדידות שלו לא תהיינה תקפות. המועצה שלנו, מועצת גוש עציון, לא תוכל לגבות ארנונה על סמך המדידות של ר', ובעונה הבאה אני לא אוכל להביא לך דובדבנים, אדוני היושב-ראש. ומה עם א', אחראי הביטחון? א' שכן שלי, פועל ביהודה ושומרון על סמך תקנות שאותן אנחנו באים להאריך היום. אם א' לא יקבל את הארכת התקנות של השמירה, למשל, אז פעילותו לא תהיה תקפה. ומי ישמור על הדובדבנים ועל האנשים שגרים לידם?
ועכשיו, שר ההתיישבות לשעבר צחי הנגבי לא מבין זאת? או ד"ר שלמה קרעי? או שמא יריב לוין, יו"ר הכנסת לשעבר, לא מבין זאת? דודי אמסלם ממעלה אדומים לא מבין את זה? בוודאי שאתם מבינים את זה. 450,000 תושבי יהודה ושומרון בוודאי מבינים זאת. מה שקורה כאן בשם מלחמת האופוזיציה בקואליציה זו מכירת חיסול של כל הערכים בשם הפלה מדומיינת של הממשלה. בונים כאן סיפור מומצא של תלות שלנו בכל מיני אנשים, ובשם זה מוכנים, ואני מצטט: "אין כאבי בטן גם כשזה על החיילים". האומנם אין כאבי בטן גם על ערכים?
חברי אופוזיציה יקרים, בדיוק היום לפני 55 שנים שחררנו את יהודה ושומרון. אני גר שם, ואני גאה בכך. השכנים שלי מסתכלים עליכם. עזבו את הצעקות, עזבו את ההבטחות, תהיו ענייניים, תמכו בהארכת התקנות, שהן סם החיים של יהודה ושומרון. תודה.
341 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.