תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח לבשר שחל מהפך היסטורי בזירה הפוליטית, אדוני היושב-ראש, מהפך שתמיד ייחלנו לו ולא האמנו שהוא יגיע כל כך מהר. מה המהפך? שרים וסגני שרים וחברי כנסת שהפכו את ההכפשה של התושבים החלוצים המפוארים שלנו ביהודה ושומרון לאומנות, דוגמת שר הבריאות שאמר שהם איום לאומי שידרדר את מדינת ישראל לשפיכות דמים, או סגן השר גולן, שקרא להם תתי-אדם, הצד הקלוקל של העם היהודי, אנשים בזויים, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, ולא חסרות דוגמאות לדברי בלע מהצד ההוא של המפה הפוליטית כנגד הציבור המופלא הזה – פתאום, אדוני היושב-ראש, הם לא מצליחים להירדם בלילות מרוב חרדה ודאגה לגורל כל משפחה ומשפחה במאחזי יהודה ושומרון על הגבעות ובהרים. והם מפצירים בנו, באופוזיציה, שלא נעשה, חס וחלילה וחס, איזשהו מהלך שעלול לפגוע בשערה משערות ראשם של המתיישבים.
אז אנחנו, למזלנו, אדוני היו"ר, אנחנו חסידי תורת ז'בוטינסקי, ולמדנו ממאמרו של ז'בוטינסקי "על קיר הברזל" – שנכתב לפני 100 שנים, אבל גם היום, ב-6 ביוני בשעה 21:40, הוא תקף כמו שהוא היה תקף אז – להבחין, כפי שכתב ז'בוטינסקי, בין קדושה לבין הונאה. לפעמים עושים הונאה במסווה של קדושה. למשל, כותב ז'בוטינסקי באותו מאמר: אם גנב פורץ לביתי, ואני רוצה לרדוף אחריו ולעצור אותו ולהחזיר את הגזלה, והוא פתאום ישיר את ההמנון הלאומי, בתקווה שאני, שמכבד את ההמנון הלאומי, אעמוד בדום מתוח, ואני אפסיק כל פעולה אחרת, כי כשיש המנון צריכים לעמוד, ואז הוא יימלט על נפשו – אומר ז'בוטינסקי, ובפועל אני מתרגם את דבריו לחיים של היום: אנחנו יודעים לא ללכת שולל אחרי ההונאה.
ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו באמת, מתוך דאגה להתיישבות, לביטחון אזרחי ישראל כולם ולא רק המתיישבים, אנחנו מחויבים לעשות כל פעולה שיש עימה קידום – –
– – של ההכרעה הגדולה שהציבור צריך ללכת אליה: האם רוצים בממשלת השינוי, או רוצים סוף-סוף לשנות את הממשלה כדי להביא לממשלה לאומית, תקיפה, חזקה, שתדאג באמת לכל אזרחי ישראל, ובתוכם לחלוצים שלנו ביהודה ובשומרון? תודה רבה, אדוני.
306 מילים של צחי הנגבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.