כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מדברים על החלת הריבונות היהודית על תושבים יהודים ביהודה ושומרון, ואני שואל למוחרת חג השבועות מתי יחילו את החוק היהודי, את תורת ישראל, בארץ ישראל על היהודים בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובכל מקום שבו הם נמצאים. אני לא מתכוון דווקא שהמדינה תחיל את החוקים, אלא על מה שקיבלנו אתמול בחג השבועות, קבלת התורה – זמן מתן תורתנו. הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה שממנה נהנה כל עולם המוסר והצדק העולמי; כל מדינות העולם שיש בהן צדק, שיודעות שיש מצווה של לא תרצח, לא תגנוב, לא כל מיני פשעים שנעשים שם. כולם לקחו מן התורה, כולל הדתות המונותיאיסטיות, הנצרות והאסלאם, כולם לקחו את הערכים המוסריים מן התורה.
לא יכול להיות מצב, לא הגיוני שדווקא העם הנבחר, שזכה לקבל את התורה מסיני, מהקדוש ברוך הוא, אירוע חד-פעמי היסטורי לפני שלושת אלפים ושלוש מאות שנה בערך, העם הזה, פשוט למוחרת חג מתן תורה לא יזכור בעצם שאנחנו מחויבים לתרי"ג המצוות, שהזוהר הקדוש קורא לזה תרי"ג עיטין, תרי"ג עצות טובות לחיים. בשבוע שעבר נפטר הרב אורי זוהר. אני ראיתי הרבה ראיונות שלו על העניין של החזרה בתשובה, והוא מסמל, במשפט ששמעתי אתמול בהקלטה, את כל הטרגדיה הישראלית במהותה. הוא אמר: סבא שלי נהרג במיידנק בגלל שהוא הלך בכובע כזה וחליפה כזאת וזקן כזה, ואיך קרה לנו ששכחנו את כל מטרת היותנו כאן כעם וכאדם בארץ ישראל ובעולם הזה? אחרי שגילינו, אחרי שהוא גילה שבעצם זאת הדרך, זאת היהדות שהוא איבד, אז הוא רצה לחזור אליה ולהחזיר אותה לכל עם ישראל. הוא עשה רבות, גדולות ונצורות, והחזיר המונים. אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו גם אחרי פטירתו את השאלה ששאל מרן הרב שך לפני הרבה שנים: במה אנחנו יהודים?
מדברים על החלת ריבונות יהודית, על ריבונות ישראלית, אם לא קבלת התורה, יומיים, חג השבועות, במה אנחנו יהודים? ואם אנחנו לא יודעים במה אנחנו יהודים, במה אנחנו שולטים בארץ ישראל בכלל ולמה לנו להיות דווקא בארץ ישראל ולא כל אחד באומה שממנה הגיע? המסקנה, אדוני היושב-ראש, דווקא למוחרת קבלת התורה, שכולנו נגיד "נעשה ונשמע אמרו כאחד" לקבל את התורה ומצוותיה כפי שקיבלנוה מאבותינו ואבות אבותינו במשך מאות דורות, שלושת אלפים ושלוש מאות שנה.
זה הפתרון הטוב ביותר לעם ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש.
350 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.