אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד זמן קצר, ב-1 ביולי, יצאו תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים לחופשת הקיץ. האם יחד איתם יצאו לחופשי מעל ל-3,500 אסירים ביטחוניים ששוהים כיום במתקני השב"ס בשטח מדינת ישראל? התשובה על כך תלויה במידה רבה בשאלה, או בתשובה על השאלה אם הצעת החוק שעליה תצביע הכנסת הערב תעבור. במקרה שההצעה לא תעבור, מקור הסמכות להחזיק באותם אסירים ביטחוניים – – –
הבהרתי כי מקור הסמכות להחזקת האסירים הביטחוניים הכלואים במתקני הכליאה שלנו, בשטחי ישראל הריבונית, שמנוהלים על ידי השב"ס, היא באותו דבר חקיקה אשר תוקפו מוארך מעת לעת כבר 55 שנים. פתרונות כליאה צבאיים בשטחי יהודה ושומרון למעשה לא קיימים, זולת מחנה עופר. אינני רואה מה יקרה תוך פרק זמן זה.
תוקפה של הצעת החוק שלפניכם מוארך ברציפות מאז שנת 1967, כאשר משנת 2002, ב-20 השנים האחרונות, מוארך תוקפה כל פעם לתקופות של חמש שנים. מדובר בחקיקה תשתיתית, יסודית, שאישורה קריטי לשמירת הסדר הציבורי והמשפטי בשטחי יהודה ושומרון. אין מדובר בעוד חוק אלא מדובר במערכת ההפעלה של שלטון החוק ביהודה ושומרון. חשיבותן של התקנות נוגעת גם להסדרת מצבם המשפטי של 500,000 מאזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון, אבל לא רק: בתקנות קיימים הסדרים קריטיים נוספים החיוניים לתפקודה של מדינת ישראל וביטחונם של אזרחי ישראל. כל אורחות החיים ביהודה ושומרון נשענים על החקיקה הזאת. מכוחן של התקנות הללו מתאפשר לשפוט אזרחים ישראלים שמתגוררים באיו"ש בבתי משפט ישראליים, ובלעדיהן יישפטו אותם אזרחים בבתי דין צבאיים על פי הדין הירדני. תקנות אלה גם מחילות על הישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון את הוראות חוק העונשין הישראלי. בלי התקנות הללו יחולו על אותם ישראלים תחיקת ביטחון וחקיקה ירדנית ארכאית שאינן מאפשרות להעמיד לדין על פשעים רבים שמופיעים בחוק העונשין הישראלי. עבירות מודרניות, כמו למשל עבירות סייבר, עבירות מרמה מורכבות, כל אלה לא יחולו. מצב דברים זה יגרום להתבססות גורמים עברייניים בשטחי יהודה ושומרון. האם לזה מייחלת האופוזיציה? האם זה ייעודם של שטחי השומרון ויהודה – להוות שטחי הפקר, ערי מקלט לעבריינים? גם הסמכות של המשטרה לפעול בשטחי יהודה ושומרון נגד עבריינים שביצעו עבירות בשטח ישראל הריבונית היא מכוח התקנות. כך, למשל, אם אדם יבצע מעשה רצח או מעשה אונס בתל אביב וינוס לאריאל, או יבצע את אותם הדברים בטייבה וינוס לטול כרם, לא תהיה כל סמכות בדין להשיגו ולהביאו לדין לבית משפט בישראל. בלי התקנות משטרת ישראל תהיה מנועה מלהיכנס לשטחי יהודה ושומרון ולעצור אותו.
המשטרה ביהודה ושומרון תהיה מופרדת ממשטרת ישראל על כל המשתמע מכך. לא ניתן יהיה להביא ראיות מחקירות פליליות שבוצעו במדינת ישראל ליהודה ושומרון, וגם לא להפך. בעצם, זה יעבור לתפקוד של שתי מדינות שונות. בדרך הזאת שטחי יהודה ושומרון עשויים להפוך לערי מקלט לעבריינים, יהודים וערבים. שם יהיה להם מפלט מגורמי האכיפה, ושטחי יהודה ושומרון יהפכו לשטח הפקר.
דבר נוסף, זכויות רבות שמוקנות כיום לאזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון מכוח הדין הישראלי לא יעמדו להם עוד. ההגנה עליהם כחשודים ונאשמים תהיה פחותה. בדין האזרחי, למשל לא ניתן יהיה להוציא רישיונות נהיגה לאזרח ישראלי המתגורר ביהודה ושומרון. על פי חוות דעת מקצועית של רשות האוכלוסין ייווצר קושי גם בהוצאת תעודות זהות. גם היכולת לדון בצו ירושה של אדם המתגורר ביהודה ושומרון מתאפשרת רק מכוח החוק הזה וכך גם בנוגע לחוק האימוץ, לחוק הפונדקאות ולהרבה מאוד חוקים נוספים.
לא, לא.
יכול להיות. מי שרוצה הרס מוחלט של המדינה וכל מערכותיה אז ודאי שבשבילו זה דבר גדול.
סמכויות האכיפה – לא של רשות המיסים, לא של רשות האכיפה והגבייה, לא של לשכות ההוצאה לפועל – לא יחולו, פשוט לא יחולו – – –
יכול להיות שלשם אתם מייחלים, יכול להיות שזאת התקווה, בסדר. אני רק מתאר.
אזרח ישראל שמתגורר ביהודה ושומרון לא יוכל לקבל רישיון עורך דין ולא יוכל לקבל רישיון פסיכולוג, כי החוקים הנוגעים, הרלוונטיים, יונקים מכוח החוק הזה.
מדובר, אם כן, בתקנות שהמשך תוקפן קריטי לשמירת הסדר הציבורי היום-יומי ביהודה ושומרון. בלעדיהן יהפוך האזור לג'ונגל ולעיר מקלט לעבריינים. אזרחים ישראלים החיים ביהודה ושומרון יאבדו את זכויותיהם הבסיסיות ביותר ויחיו בתוהו ובוהו. ביטחונם של אזרחי ישראל ביהודה ושומרון ואזרחי ישראל בכלל מחייב את העברת החוק. המשמעות של אי-העברתו היא גם פגיעה ביכולת לקיים חקירות ביטחוניות.
אחריותו של כל נבחר ציבור תיבחן בעת הזאת ללא קשר לשיוכו הפוליטי, לתפיסת עולמו הפוליטית. אינני חושב שיש איזשהו ציבור שמעוניין באנרכיה בשטחי יהודה ושומרון תחת שלטון ישראל ובריסוק הזיקה הישראלית לשטחי יהודה ושומרון. וזה – לשם אתם חותרים, לצערי.
תקופת תוקפן של התקנות הקיימות עומדת לפוג ביום 30 ביוני 2022. לפיכך, אדוני היושב-ראש, אני מציע להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות. אדגיש כי במסגרת ההארכה לא נערך כל שינוי בנוסח התקנות, וכל תכליתה היא שימור הסטטוס קוו הקיים.
אדוני היושב-ראש, יש רגעים מכריעים בדמוקרטיות, הרגע הזה הוא מכריע, משום שבו מוגדר אם כל דבר יכול להיות כלי משחק פוליטי. ברגע הזה מוכרע האם אנחנו מאמינים ששימור הזיקה המשפטית שלנו לשטחי יהודה ושומרון הוא משהו בליבת האינטרס הלאומי שלנו – בלי קשר לאלה שחושבים שאפשר, אולי, להגיע בעתיד להסדר או אי-אפשר להגיע בעתיד להסדר; האם אנחנו יכולים לקיים את שליטתנו ביהודה ושומרון או שאנחנו רוצים להפוך את האזור הזה ואת תושביו לאנשים, למעשה, ללא מעמד, ולשטח שבו גם המעמד של ישראל הוא מוגבל ומצומצם לאין שיעור מכפי שהוא קיים כרגע.
אומנם בכנסת הקודמת הייתה הבטחה להחלת ריבונות על יהודה ושומרון. ההבטחה הזאת לא מומשה, אבל לרסק לחלוטין את המעטפת המשפטית ביהודה ושומרון לטעמי זה דבר בלתי נסלח. לא אזרחי ישראל ביהודה ושומרון – שיבינו, לכשיבינו, מה משמעות הדברים – ולא אזרחי ישראל בכלל, לא יסלחו למי שיעשה זאת, מביבי ועד טיבי.
אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה.
878 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.