הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שנפתלי בנט כתב איגרת, ובאיגרת הוא מכנה את הציבור הישראלי "הרוב הדומם". אני חייב להודות שלא קראתי את האיגרת, מכיוון שאחרי שנפתלי בנט כתב ספר על קורונה שהפך לבדיחה, חשבתי שלא נכון לבזבז את הזמן ולקרוא את אותה איגרת. אבל אותו נפתלי בנט, שלא עשה שום דבר לטפל במחירי המזון, לטפל בזינוק במחירי הדלק, לטפל במחירי הנדל"ן, ששוברים שיאים, לא עושה שום דבר בנושא של איראן או בנושא של המשילות – בעזות מצח הוא קורא לציבור הישראלי "הרוב הדומם". כן. כך קורא להם השתקן – – –

כך קורא להם נפתלי בנט: הרוב הדומם. השתקן מבלפור. ולמה אני אומר השתקן מבלפור?

ולמה אני קורא לו השתקן מבלפור? ממשלת בנט-עבאס, שיש בה שר שמחרים את יום ירושלים, מה עושה בנט? שותק; ממשלת בנט-עבאס, שיש שם שר שאומר שלא צריך להפסיק את התשלומים למשפחות המחבלים, מה אומר בנט? שותק; כשיש שר בממשלת בנט-עבאס שדן עם האמריקאים על אלימות המתנחלים, המתיישבים, מה אומר בנט? שותק; כשיש חברי כנסת, והוא נשען עליהם על מנת שהממשלה שלהם תשרוד, שקוראים לחיילי צה"ל מחבלים, מה עושה בנט? שותק; כשיש לו חבר כנסת בקואליציה שלו שמשתתף ביום הזיכרון למחבלים פלסטינים, איך מגיב על האירוע בנט? אתם לא מופתעים, כמובן הוא שותק; כשיש אצלו שר בממשלה שאומר שמדינת ישראל לא אמינה, מה עושה בנט? אתם כבר לבד יודעים את התשובה, הוא שותק. פתאום בנט – אין לו דעות, אין לו אידיאולוגיה. הוא שותק כי לא באמת אכפת לו מהמדינה. אכפת לו רק מדבר אחד: לשרוד עוד כמה ימים על הכיסא. שום דבר מעבר לזה לא אכפת לו.

אני קורא לך מכאן, נפתלי בנט, תעשה כמו החברים החדשים שלך משוברים שתיקה ותתחיל לדבר, שנשמע מה אתה אומר. נפתלי בנט, אני רוצה לומר לך, אני נמצא בציבור, לאן שאתה מפחד להגיע; עד היום לא ביקרת באף שוק, באף רחוב. לכל מקום שאתה מגיע – הכול סגור, שמא תראה את הציבור הישראלי, כי אתה מפחד. אתה יודע למה אתה מפחד? כי אתה יודע שהם לא דוממים, אתה יודע שהם לא שותקים. אתה יודע שהם זועקים. הם זועקים מדם ליבם – –

משפט אחרון, אדוני. – – והם מבקשים רק דבר אחד: הם מבקשים שתפטור אותנו מעונשך ותלך הביתה. אגב, לא הביתה – למבצר ברעננה. בנט, אתה שותק, הציבור זועק, תלך הביתה. תודה.