אדוני היושב-ראש – א. אני מודה לך שאפשרת לנו לעשות את החילופים, ואני מודה לחברי חבר הכנסת יצחק פינדרוס על ההחלפה.
זה לא החלפה קבועה. זה רק עכשיו.
לא, לא. לא קבוע. לא קבוע. מה, אתה יודע מה – אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על יהודה ושומרון, על החוק, כן עושים את התקנות האלה או לא עושים את התקנות. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו קראנו לא מזמן: "אם בְּחֻקֹּתַי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד – – – ופניתי אֲלֵיכם" – כתוב בתורה – "והפריתי אֶתכם והרביתי אֶתכם, והקימתי את בריתי אִתכם".
באה ממשלה ומצהירה קבל עם ועולם: אין לנו חלק באלוהי ישראל. שבת – אנחנו רואים את ההתנהלות, את ההתנהגות של מה שהממשלה הזאת אומרת שהיא רוצה לעשות. לא את הכול היא יכולה. אנחנו יודעים שברוך השם, היכולות של היום לעשות מצטמצמות מאוד. היא רוצה לפגוע בטהרת הייחוס של עם ישראל, בגיור, בדברים ששמרנו עליהם מכל משמר בכל שנות גלותנו. מאז מעמד הר סיני, מאז שניתנה תורה, שמרנו על עם ישראל, שמרנו על הדברים האלה. גם כשהתפזרנו בכל הגלויות ידענו לשמור על הדברים הבסיסיים, שהם שייכים לעם ישראל. שמרנו על התורה. שמרנו על כל הנושאים הכי קדושים, הכי חשובים לנו. שמרנו עליהם מכל משמר. והממשלה הזאת, אנחנו שומעים את דובריה, את דובריה הקיצוניים בעיקר – בגלל שיש כאלה שיודעים להסתיר את זה, אבל הדוברים הקיצוניים, אנחנו שומעים את מה שהם מדברים פה; מה התוכניות שלהם; מה הם רוצים לעשות כדי לפגוע בכל הקדוש והיקר לעם ישראל.
מה הפלא – ואנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים – מה הפלא שאין להם סייעתא דשמיא? תעקבו אחרי כל מה שקרה בשבועות האחרונים; אולי כבר בחודשים האחרונים. אין דבר שקמים בבוקר ואין להם משבר חדש. פעם זה משבר עם הימין בתוך הקואליציה, פעם זה משבר עם השמאל בתוך הקואליציה. פעם זה עם היהודים, ופעם זה עם הערבים. כל פעם משבר. ואנחנו יודעים שככל שנוקפים הימים המשבר הוא יותר גדול.
אין פלא, אין פלא שלמדינה הזו אין סייעתא דשמיא. "אם בחקתי תלכו", אם לפחות מצהירים כלפי עם ועולם ואומרים: אנחנו מדינה יהודית – דמוקרטית, אבל מדינה יהודית – ולא פוגעים בכל הדברים הקדושים והיקרים שלנו, יכול להיות שהכול היה נראה אחרת.
אבל ברגע שזה מה שעושים, אדוני היושב-ראש, התוצאה היא שאנחנו ממשבר למשבר. אנחנו מתפללים ומקווים שהממשלה הזו תחלוף מן העולם, בגלל שהיא הפרה את הברית עם הקדוש ברוך הוא.
378 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.