אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש שר במליאה?
בסדר, בסדר.
ליושב-ראש ועדת הקליטה שלא התמנה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, תראה, אדוני היושב-ראש, בנאום של האי-אמון על יוקר המחיה, אני חושב ששכנעתי אותך, אני לא אחזור עליו. וגם אם לא שכנעתי אותך, העובדות מדברות בעד עצמן, כל אחד מרגיש את זה, את נחת זרועו של שר האוצר וההתנהלות שלו הבלתי-אחראית ולא כלכלית כשכל יום, בכל החלטה שלו, הוא שופך דלק למדורת ההתייקרויות והמרוץ האינפלציוני.
אבל אני רוצה לומר משהו מניסיוני הפרלמנטרי. אדוני היושב-ראש, כפי שידוע לך, אני היום בשנה ה-20 שלי בכנסת, אז תספור ותבדוק כמה ראשי ממשלות עברו בזמן שאני כאן. ואני רוצה להפנות את תשומת ליבך איך התנהלו ראשי ממשלות שהיו בסיטואציה של הממשלה הזו. אנחנו עדים למצב אבסורדי, שכמעט בכל יום חקיקה כאן הממשלה באי-ודאות, וכל חבר כנסת עושה דין לעצמו בקואליציה, מה שנאמר: כל ממזר מלך. המחירים שאנחנו, אזרחי ישראל, נידרש לשלם, משלמים בהווה, נידרש לשלם בעתיד, הם גבוהים מאוד. החוסן הכלכלי, ואפילו כלפי שכנינו ואויבינו, החוסן הזה נפגע. ראשי ממשלות בעבר, כשהיו במצב פוליטי דומה לזה, עמדו מול האומה, כינסו מסיבת עיתונאים ואמרו: לא עוד, אי-אפשר להתנהל ככה. עשה זאת אהוד ברק פעם אחת; עשה זאת אהוד אולמרט פעם אחת; עשה זאת אפילו בנימין נתניהו בממשלת התאומים, בנט-לפיד. כי היו להם איזה יושרה ואחריות ממלכתית. מה שמאפיין את הקואליציה הנוכחית והכנסת הנוכחית הוא איבוד הממלכתיות. אדוני היושב-ראש, אנחנו חברים באותה נשיאות כנסת; אני אומר לך מניסיוני, שאין ממלכתיות בהתנהלות של הבית הזה, אין ממלכתיות בהתנהלות של הממשלה הזו. הדבר הכי מינימלי שהיה מתבקש מראש הממשלה זה לבוא ולמסור את המנדט בחזרה לנשיא, או לפזר את הכנסת. המצב הוא בלתי-אפשרי. תבינו, רבותיי, בכל יום חקיקה הממשלה באי-ודאות. חוק שהממשלה חושבת שצריך להעביר, היא לא יכולה לגייס את חברי הקואליציה שלה. אחר כך אומרים: למה אתה אומר שהממשלה לא לגיטימית?
ממשלה לא לגיטימית מלכתחילה ברגע שחלק מהמפלגות ניידו קולות מהימין לשמאל, ומצד שני הממשלה לא לגיטימית כי חוקים בסיסיים לקיום המדינה, להתנהלות המדינה ביום-יום בצורה שפויה ותקינה, הממשלה לא מסוגלת להעביר בכוחות עצמה ודורשת את תמיכת האופוזיציה. אנחנו לא מתנצלים על כך שאנחנו לא נותנים כתף חמה לממשלה הזו. הממשלה הזו הפנתה עורף לאזרחיה, ואין שום סיבה שאנחנו, כאופוזיציה, נשתף פעולה עם אותה הפניית עורף. תודה רבה, אדוני.
363 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.