אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדברים על תקנות ביהודה ושומרון, זכויות, לא זכויות, אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. מי שהיה בערב חג השבועות במרכולים, בסופרים, ראה את האזרחים משתדלים לשים קצת מצרכים בעגלות, הבין שמדינת ישראל נמצאת באירוע חסר תקדים. שר האוצר, שכשאני מסתכל על רשימת הנגידים והחברים האוליגרכים שלו, אני מבין את המשמעות שהשבע לעולם לא יכול להבין את הרעב.
התופעה שקרתה לי בערב החג, אני מסתובב בסופר ואנשים מבינים, מכירים אותי – רואים בן אדם עם עניבה ואומרים לי: אתה יכול אולי קצת לעזור לי בכמה שקלים? לא מגיעים לקופה. לפני כן הם מסתובבים ומנסים את מזלם באנשים. מעולם לא היה כזה דבר. ראש הממשלה, המלך לואי ה-15, כותב איגרת לרוב הדומם. העם מדמם – זה הרוב במדינת ישראל. אליו אתה לא כותב איגרת. מבחינתך כל יום שעובר ועוד חלק מ-50 מיליון בשיפוץ של הבית שלך מתבזבז, זה בסדר. מבחינתך שהמדינה תישרף בעוד חודש-חודשיים – את האקזיט שלך על המדינה כבר עשית. אף אחד לא ייקח ממך את הכסף בחזרה. מה עם העם שנמצא בפריפריה, במרכז, שלא יכול לא לגמור את החודש, לא יכול להתחיל את החודש? כבר לא מדובר בפינוקים, לא מדובר בטיסות לחו"ל, מדובר באוכל, בשמן, בסוכר, בלחם. זה מעניין מישהו? פותחים את המכסים, מורידים כל מיני רגולציות. בשורה התחתונה – ניסו ללעוג לציבור: כן חד-פעמי, לא חד-פעמי, לציבור החרדי. זה טפח לממשלה על הפרצוף.
היום אנחנו רואים את יוקר המחיה שמידרדר, שפל חסר תקדים. נוח להם שידברו על תקנות יהודה ושומרון וידברו על כל מיני משברים בקואליציה–אופוזיציה כדי לא לדבר על הדבר האמיתי. זאת הבעיה שלנו במדינת ישראל, ואת זה אתם משתיקים. והתקשורת, שמתעסקת באותן שטויות ומשחקת במשחק של הממשלה, היא צריכה להסתכל לעצמה במראה ולהגיד: האם התפקיד שאנחנו מחויבים לעשות כתקשורת – לחשוף את היוקר ואת כל הסיאוב האמיתי שיש באוצר, לאן מקצים את הכספים, מי הסוחט היומי על כל חוק וחוק – –
– – שיקבל עוד מאות מיליונים. גם בערב הזה בטח ניחשף לעוד הצבעה שבה יקבלו עוד 200, עוד 400 מיליון. אבל את אזרחי ישראל זה לא מעניין. הרוב המדמם במדינת ישראל מחכה לאיגרת האמיתית שלו. תודה רבה.
339 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.