דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 138 · 6 ביוני 2022

הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022

יצחק פינדרוס · יהדות התורה

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, נכנסתי בדיוק כשסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אחמד טיבי דיבר, ואמרתי לה שהוא כמעט שכנע אותי להצביע בעד.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): למה? למה?

וישאל האדון היושב-ראש למה אני לא מצביע בעד – למה שכנעת אותי? כי אם אתה מסביר שזה מחזק את אחיזתנו ביהודה ושומרון, אז אני צריך להצביע בעד.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): זה חוק אפרטהייד.

אבל אני רוצה לומר לך – לא לך, לאדוני היושב-ראש – למה אני הולך להצביע נגד ולמה כולנו נצביע נגד. שלמה המלך אומר בספר משלי: "כסף סיגים מצֻפה על חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹלְקים ולב רע". כסף סיגים מצופה על חרש שפתיים דולקים ולב רע. החוק התמים והנחמד הזה שעומד כאן גדעון סער ומביא אותו ומייסר אותנו בשוטים, זהו בדיוק הכסף סיגים שמצופה על חרש. והנאומים בפתוס, שנואמים לנו – אתה יודע, זה מזכיר לי את החוק ממדים ללימודים לחיילים, שהתנגדו ל-100% פה; בדיוק אחר כך אותם אלה שצעקו: איך אתם לא דואגים לחיילים, ואחר כך התנגדו לתת להם 100%, זה בא מאותו מקום.

הרי החוק הזה, למה הוא בא? הוא בא לכסות על חרס. הוא בא לכסות על ממשלה שמדברת יפה, מדברת נחמד לכל אחד, אין לה הרי עמדה: פעם שולחת את הראש ממשלה הזה, פעם שולחת את הראש ממשלה הזה; פעם את הראש מפלגה הזה, פעם אתה ראש מפלגה הזה; פעם אחת היא מזכירה "הדחנו את נתניהו", פעם אחת היא מזכירה "אבל אנחנו שומרים על הימין". אבל בסוף מה שיש שם זה לב רע. בסוף, מה שיש שמה זה אנשים עם רוע. עם רוע – שמטילים מיסים, את זה כולם יודעים; עם רוע – שמטילים גזרות על הציבור; עם רוע – שמוכנים לתת חשמל במקום אחד ולנתק חשמל במקום אחר; עם רוע – שבאותו יום שמעבירים בפתוס כזה חוק להחיל ביהודה ושומרון תקנות חירום, באותו זמן קורצים בעין לצד השני. "שפתים דלקים ולב רע", כמו שאמר שלמה המלך.

באותו זמן יושבים, יושבת שרת-צרת תחבורת כבישות ודואגת לעשות נזק לחלשים, דואגת לעשות נזק למסכנים, דואגת להוריד הנחה לאלה שצריכים תחבורה ציבורית. מעלים בתמימות את הדלק במיסים שלהם ובבלו שלהם, כשהם יודעים שזה נכון, הרי הם הביאו לוועדת הכספים נכון. והכול בהיתממות – אותה היתממות שהייתה פה לפני שנה על חוק האזרחות, זה בא מאותו מקום.

היו"ר צבי האוזר: משפט אחרון.

את הצביעות הזאת ואת הכיסוי הזה אנחנו נוריד מכאן הערב. ידעו כל העם ישראל מי זאת הממשלה הזאת, ואת החיפוי לא ניתן לה. תודה רבה.

371 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.