אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שבועיים פניתי מעל הבמה הזאת לסטודנטים הערבים שהניפו את דגלי אש"ף באוניברסיטאות, לפורעים הערבים בערים המעורבות ולחברי כנסת מהסיעות הערביות שתומכים בטרור נגד מדינת ישראל, והזהרתי אותם שיזכרו את מה שקרה ב-1948, כאשר הסבים והסבתות שלהם רצו לזרוק מכאן את היהודים: אנחנו ניצחנו במלחמת השחרור וחוגגים את יום העצמאות, אתם הפסדתם ומציינים את הנכבה. מתגובותיהם של חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה נראה שהם לא הבינו את המסר ומנסים לסלף את האמת ההיסטורית. ולכן אני רוצה לחזור ולחדד עבורם את המסר ולספר את הסיפור על ערביי רמלה במלחמת השחרור.
אחרי שצה"ל כבש את העיר רמלה, הוא מינה קצין צבאי כמושל העיר, מושל העיר רמלה. משלחת של זקני הקהילה הערבית ברמלה עלתה אליו לרגל כדי לבדוק מה יעלה בגורלם. המושל קיבל את פניהם, והם פנו אליו בחשש ושאלו מה בכוונתו לעשות בהם. השיב להם המושל: אנחנו ננהג בכם כפי שהייתם נוהגים בנו. מייד השתטחו זקני רמלה על הרצפה ופרצו בבכי מר. הם ידעו היטב מה הם התכוונו לעשות ליהודים אם הם היו מנצחים. טיבי ועודה, זאת האמת ההיסטורית ואין אחרת. אנחנו יודעים היטב מה בכוונתכם לעשות למדינה היהודית וליהודים אם רק היה לכם ולחברים שלכם הכוח.
חבר הכנסת עודה עלה בשבוע שעבר על במת הכנסת ואמר לנו ולכל היהודים: תלכו לכל הרוחות – כך הוא אמר – זאת המולדת שלנו ואנחנו נשלוט כאן. הוא רוצה לגרש מכאן את היהודים, ממש כמו הסבים והסבתות שלו בשנת 1948. ואני אומר לאיימן עודה – אם זה אנחנו או אתה, אז הדרך לעזה פנויה. לך לעזה ואל תחזור. לא הצלחתם אז, ולא תצליחו גם היום.
ואני חוזר ומזהיר אתכם, ואת כל מי שמותח את החבל וכל מי שנוקט אלימות ומסית נגד קיום המדינה ותומך בטרור: אל תמתחו את החבל יותר מדי, תזכרו את מה שקרה ב-1948. ואל תביאו, חלילה, על החברה הערבית בישראל אסון נוסף. כי אנחנו לא נשתוק, ואנחנו ננקוט את כל האמצעים החמורים ביותר כדי להגן על ביטחון מדינת ישראל ועל חיי העם היהודי.
316 מילים של ישראל כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.