קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, את נאום השקר, נאום שקד, שמענו הלילה. יש נאום אחד שלא שמענו וזה הנאום של מנסור עבאס. אותו לא שמענו – מה הוא אומר על מה שאמרה שקד. אנחנו נשמע את זה הבוקר ומחר ברשתות הערביות, מה הוא מסביר – –
– – בערבית, מה היה בהסכם ומה יהיה בהסכם, ולא הזכירו אותו נכון. אבל יש נאום אחד שכן היה הערב והיה צריך להאזין לו. זה נאום הפראיירים של חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא דיבר בערבית, הוא לא דיבר בעברית, והוא אמר מה קורה בחברה הערבית למי שיסכים להצביע בעד החוק הזה. הוא אמר דברים מאוד ברורים – מי שהקשיב היטב לנאום שלו. הוא אמר מה מטען הרגשות ואיך החברה הערבית רואה את מי שיצביע בעד החוק הזה.
אז צריך להבין שאנחנו צריכים היום לבחון ולהאמין לנאום אחד שהיה פה, לנאום אחד שלא היה פה, ולצערי אנחנו צריכים להאמין למנסור עבאס, למה שהוא אומר ולמה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי. לא יכול להיות שחבר כנסת ערבי יצביע בעד החוק אם החוק שהוצג בפנינו – הוא לא החוק האמיתי, הוא חוק אחר לגמרי, הוא לא החוק כמו שחבר הכנסת אריה דרעי אמר, לנסות להיתלות באילנות גבוהים ולהגיד שאותו דבר אנחנו עשינו חצי שנה. זה הרבה הרבה יותר מכך, וזו שבירת מוסכמות וחוסר אחריות ונזק חינוכי לדורות צעירים, הצורה שהממשלה הזאת מתנהלת. אין אחריות, אין ערכים, אין אמת. אתם, הממשלה, מסמרטטים את עצמכם לדעת.
ודאי ששר המשפטים משום מה נעלם מכל הדיון הזה. מה הוא היה אומר במקרה הפוך? סחבות, סחבות, סחבות, זה מה שהוא היה אומר, וככה אתם נראים בכל הערכים, בכל הדברים העיקריים, ובעיקר בעיקר מה שקורה בימים האחרונים ובשבועות האחרונים – שאין אמת, שקר על שקר. איך יכול להיות, באמת, שבממשלה שצריכה להיות דוגמה לדברים בסיסיים – כן להגיד דברי אמת, להגיד בשקיפות מה שאנחנו הסכמנו – מנסים כל זמן, כל זמן, דבר אחרי דבר, חוק אחר חוק, לעשות זילות בערכים שלנו, זילות באמת? אני הזכרתי את זה ואחרים גם מזכירים את זה. אנחנו כבר התרגלנו, אבל יש עוד דור אחר שמסתכל על מה שנעשה בכנסת. מה הוא אומר על זה?
לנו אין ספק בדבר הזה: ממשלה שכל הבסיס שלה וכל הפלטפורמה שלה זה עקירת התורה, זה עקירת השבת, קדושת הבית – מי שעושה דברים, מבסס ממשלה על זה, חשוד על הכול. אנחנו רואים את זה בכל המהלכים של הממשלה, אחד אחרי השני. זאת ממשלה שמבוססת על הונאה, על רמייה, על שקר, על עזות פנים, והיא דוהרת במדרון הזה במהירות, והיא רומסת בדרך זו את כל היושרה והאחריות והערכים שיש לנו, שהיו צריכים להיות המינימום שלנו.
אני רוצה לסיים רק בדבר אחד: חובה, חובה – מה שאנחנו מצפים – לקחת את האחריות ולדעת שאי-אפשר לשקר לכולם זמן אחר זמן. לא צריך להיות פוליטיקאי ותיק ולא פרשן פוליטי כדי לדעת איפה האמת נמצאת בערב הזה – האם היא נמצאת אצל שקד או אצל מנסור עבאס בהישגים שלו. תודה.
467 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.