קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, ברוך השם, יש הרבה יידישקייט במשכן הזה. אני מקבל המון מסרונים, המון ברכות ופסוקים: "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"; "עשה לך רב וקנה לך חבר". אתם יודעים מה? אז אנחנו כאן לאחרונה גם נעשינו – –
– – משגיחי כשרות גם אחד על השני.
כן, יש גם בדיחות שחוקות פה במשכן, בהחלט. אז אני חשבתי בהמשך, גם החבר'ה פה, להגיד קצת איזשהו דבר תורה.
לא. נו, אז אמר את זה משה. משה, תספר לו אחרי זה.
אז חשבתי לומר כמה מילים על פרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי.
בעזרת השם, בהמשך. "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוָּה ה'. איש כי ידֹּר נדר לה' או הִשבע שבֻעה לאסֹר אִסר על נפשו לא יחל דברו. ככל היֹּצא מפיו יעשה".
תודה, שלמה. רש"י על המקום – מה אומר רש"י על המקום, שלמה?
עוד מעט נגיע לזה. עוד שנייה נגיע לזה.
עוד שנייה נגיע לזה. עוד שנייה נגיע לזה.
אל תספר את הסוף. "האומר עליי קונם" – כלומר, אני נודר נדר – "שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני, יכול אפילו נשמע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו לעשות. תלמוד לומר לאסור אסר – לאסור את המותר ולא להתיר את האסור." אז באמת התורה אומרת שאפשר לנדור נדר, אפשר אפילו לטפס על עץ גבוה ולא לרדת ממנו, אבל להגיע למצב שבו מתבלבלים בין אסור למותר ומגיעים למצב שבו מצביעים נגד האינטרס של המדינה, את זה התורה כבר לא מתירה. תודה.
280 מילים של ניר אורבך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.