קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הלוואי שהייתי יכולה להגיד לכם בוקר טוב. זה לא בוקר טוב. אני חושב שזה יירשם כאחד הבקרים החשוכים במדינה הזאת. זה יהיה בוקר חשוך לא בגלל שמעבירים את החוק הזה – כי הבית הזה כבר עשה את הפעולה הזאת כמה פעמים והעביר את החוק; זה יהיה בוקר שחור כי עם העברת החוק הוא גם מצליח להעביר אנשים, ח"כים, שחשבנו עד עכשיו שיילחמו באמת ובתמים למען עקרונות שהם מאמינים בהם, עקרונות של צדק, של שוויון, של זכויות אדם, ולצערי הרב באים ומתפארים וחוגגים הישגים. הישגים של מה – 1,600 היתרים? 1,600 שינויים של סטטוס של אנשים שכבר יושבים ומחכים.
אז בואו תשמעו את זה: היום אני מורידה כובע ואני נותנת את כל הכבוד למוקד ולארגון עדאלה, שהשיגו בדיוק את אותו הישג, בלי לזחול, בלי לוותר על שום דבר; בלי לבוא ולהגיד: כן, אנחנו מקבלים חוק גזעני ומסכימים שניתן לו את תעודת הכשרות כדי שיעבור בכנסת ישראל. הם עשו את זה דרך מאבק משפטי. הם לא היו צריכים להיכנס לשום ממשלה כדי לקבל את זה, הם לא היו צריכים לוותר על שום עיקרון כדי לקבל את זה, והם הוציאו את זה בזכות מאבק אמיתי שייצגו בו את המשפחות.
אל תגידו שאתם עושים את זה, במרצ, או הח"כים מרע"מ – אל תגידו שאתם עושים את זה למען המשפחות.
המשפחות לא רוצות את זה. המשפחות רוצות את הכבוד האנושי הבסיסי שהם אנשים, בני אדם שווים, שהם יכולים להרים ראש ולקבל את הזכויות שלהם.
דיברתם רבות על השפעה. איפה ההשפעה? אם ארגון זכויות אדם עם כמה עורכי דין יכול להשיג את מה שאתם חושבים שהשגתם, על איזה סוג של השפעה אתם מדברים, חבר'ה?
בואו, נשאר זמן להתעורר ולא להכשיר את זה. אתם צריכים לשאול את עצמכם את השאלה: האם יהיה גבול שתגידו: עד לכאן, לא נוכל? אביתר, העסקה שהכשירה התנחלות על אדמות ועל קרקעות פלסטיניות – החלקתם, לא פתחתם את הפה על זה. עכשיו גם החוק הזה. איפה הגבול, חברים? איפה? מתי יתעוררו כולם?
הלילה מרצ מודיעה שהיא כבר לא מרצ שאנחנו מכירים, והפעם, לצערי הרב, אני מאוד מקווה שהחוק הזה לא יעבור בקולותיהם של ח"כים ערבים, כי ההישג הוא כלום לעומת הוויתור שהוא מתן לגיטימציה לחוק גזעני.
357 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.