צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

נתקלתי עכשיו, בזמן שישבתי והקשבתי לנאומים, בציוץ בחשבון הטוויטר של הליכוד. הציוץ אומר: "הקואליציה מושכת זמן במליאה כדי להמשיך את מכירת החיסול שלה למנסור עבאס ומרצ. בחג הרווקים הסיני מכרו בזול יותר את מה שהם מוכרים עכשיו מאחורי הקלעים". הציוץ הזה מראה שאותה יוהרה, שכבר שנתיים הציבור מאותת לכם שנמאס לו ממנה, לא עברה. זה מראה שלא הבנתם – אותה יוהרה, אותו ניתוק מהציבור שהפגנתם בכל הניהול של הקורונה, וכל ההתנהלות והשיסוי והשפה הבוטה והמלוכלכת שאתם מכניסים לכאן, בצעקות, בקללות ובכינויים שהיו נזרקים פה כל פעם בהצעות אי-אמון בכל יום שני ומה שאנחנו ראינו בהשבעה של הממשלה הנוכחית. כל זה, כל הדברים האלה, שהוליכו אתכם לאופוזיציה, לא לימדו אתכם כלום. לא הבנתם שהציבור רוצה – – –

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, יצא לי כבר היום לדבר מהדוכן הזה על הכעס והזעם הבלתי-נשלטים של חברי האופוזיציה. זה אכן מראה עצוב למדי, מכיוון שהכעס הזה, שהוא לגמרי לא רציונלי, לעיתים משבש את שיקול דעתכם. הרי מה אתם חושבים? משום מה אתם בטוחים כי תכף, עוד מעט, אנחנו שוב מחליפים כאן מקומות, ואתם חוזרים להיות הרוב בבית הזה. מכיוון שאתם בטוחים כי עוד מעט אתם חוזרים, לא אכפת לכם להצביע נגד החוק שאתם הארכתם אותו במשך שנים, פעם אחר פעם – אגב, בתמיכה שלנו, בתמיכת חברי יש עתיד.

פעם אחר פעם. אבל כעת, הכעס והזעם משתלטים, וככה אתם מגיעים להחלטה הזויה באמת – להצביע נגד חוק האזרחות, נגד החוק, נגד ביטחון ישראל, נגד מדינת ישראל. אתם בטוחים שתכף אתם שבים לשלוט, ואיש לא יזכור לכם את הביזיון הזה.

חבריי, אתם טועים. יש גבול לצביעות, יש גבול לעסקנות. היכן עובר הגבול? הינה, הוא כאן. אתם כבר על הקו.

בסופו של דבר, חברת הכנסת סטרוק, הבחירה היא שלכם – להיות אופוזיציה לנו, לקואליציה, לממשלת ישראל, או להיות אופוזיציה למדינת ישראל. אכן, דילמה לא פשוטה.

אז בואו ננסה לפתור אותה. הצבעתם על החוק הזה בעבר, פעם אחר פעם. אתם יודעים כי הדבר הנכון, הרציונלי והציוני לעשות הערב – – –

אני מבקש להוסיף לי זמן, אדוני היושב-ראש.

פעם אחר פעם. אתם יודעים את זה, אז תתעלמו מהלחץ, מרעשי הרקע, מהכעס ומהזעם שמשתלטים עליכם, לכו עם האמת שלכם ותצביעו – – –

אז אני מבקש מכם להתעלם מהלחץ, מרעשי הרקע, מהכעס ומהזעם – –

– – ללכת עם האמת שלכם, להצביע בעד החוק, והציבור יזכור לכם את זה לטובה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.