אדוני יושב-ראש הכנסת, זה יהיה פחות מזה. כנסת נכבדה, כשהקמתם את הממשלה, הפצרנו בכם שלא לעשות זאת. הסברנו לכם שהישענות מוחלטת על רע"מ זה מעשה מסוכן לביטחונה של מדינת ישראל. לא הקשבתם, שעטתם קדימה, איישתם משרדים, נאמתם נאומים, פתחתם ועדה – ועדה אחת, ועדת החוקה – ושידרתם משילות, אממה, הכול הצגה.
טוב, אני לא רוצה להישמע עכשיו כמו זו שאומרת: אבל אמרתי לכם, אמרתי שזה מה שיקרה, אבל אני מצטערת, האמת היא שאני וחבריי אמרנו לכם שזה מה שיקרה. כעת, כמה ימים לאחר שהשרה שקד הצהירה שהיא לא תתפשר ולא תאפשר שום שינוי בצו האזרחות, שום שינוי, השינוי כאן קיים ומוצע עכשיו להצבעה. ואני רק שואלת: לאן עוד נידרדר? תודה.
110 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
מיכל מרים וולדיגר · הציונות הדתית