קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לא, אין לי מה לעשות בשעה. אני אתחיל.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השעה היא שעה מאוחרת. התלבטתי – לא בשבילי, בשבילכם, אלו השעות שאני בדרך כלל פורחת בהן – מה מעניין אתכם יותר.
רגע, אני לא שאלתי. לא עונים לפני ששואלים את השאלה. השאלה טרם נשאלה. האם נדבר על זה שדוח מבקר המדינה שהונח השבוע על שולחננו, בסוף השבוע שעבר – אני לא יודעת כמה קראו אותו – מראה מחדלים מטורפים, כמו למשל שאנחנו לא ערוכים לשיטפונות?
רגע, אל תפריע לי, קרעי. כשתעלה לשלוש דקות, אני אקשיב לך. האם נדבר על שיטפונות? האם להראות שהתוכנית של משרד השיכון לא נתנה מענה לשטחים פתוחים ולמי נגר? האם נראה שהמסילה של הרכבת שלא תוכננה כמו שצריך מציפה את השכונות בתל אביב? אתם מפנים לי גב, זה נוראה מבאס אותי. אני לא רגילה.
אתה מפנה לי גב, ואני כאילו צעירה פה, זה קשה לי.
האם לדבר על זה שוועדות התכנון – – –
האם לדבר על זה שוועדות התכנון לא פועלות כמו שצריך ונמלא ונמלא ונמלא? ואז החלטתי שהשעה היא באמת קצת קשה – אני רואה לפי התגובה בצד הימני שלי – אז אני אספר לכם סיפור אחר, של – אני לא יודעת אם אתם מכירים אותו; קוראים לו יהודה אטלס. יהודה אטלס, אני חושבת ששווה ללמוד את הסיפור לפני השינה שלו. אני מקווה שזה לא ירדים אתכם. יש לו ספר שמתעסק במה שעושים עם בעיה. לכולנו יש בעיות, בואו ננסה לפתור את הבעיה.
סופר, ואני מספרת לכם את הסיפור. אין לי הרבה זמן. אני לא יודעת איך זה קרה, אבל יום אחד הייתה לכם בעיה – אני עושה פרפראזה עליו. לא רציתם בה, לא ביקשתם שהיא תבוא. לא היה לכם שום חשק שתהיה לכם בעיה, אבל היא צצה לה. למה היא פה, מה היא רוצה ממני? אמרו אנשי האופוזיציה. מה עושים עם בעיה? אני נורא רוצה שהיא תסתלק, לגרש אותה. שלחתי אליה מבטים זועפים, ניסיתי להתעלם ממנה, אבל שום דבר לא עזר.
התחלתי להיות מודאג. האם היא תבלע אותי? אני שמחה על הקשב שלך, קרעי. האם היא תתגנב אליי פתאום ותתפוס אותי? האם היא תיקח את כל הדברים שיש לי? בסוגריים, היא כבר לקחה. הייתי מאוד מודאג ממה שאולי יקרה, ממה שאולי עלול לקרות, וזה וזה. הייתי כל כך מודאג שהבעיה שלי גדלה וגדלה. כל מה שרציתי – שהבעיה פשוט תיעלם. ניסיתי להסתתר מפניה, הסוויתי את עצמי, אבל היא כל פעם גילתה אותי.
ככל שניסיתי להתחמק ממנה, היא באה וחזרה אליי, עד שלא יכולתי לשאת את זה עוד ואמרתי: זה חייב להיפסק.
430 מילים של נירה שפק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.