אדוני היושב-ראש, היות ששרת הפנים התבססה – – –
בסדר. עם ישראל ישמע, ואתם תשמעו את התמונה.
עם כניסתי לתפקיד ב-2016, היות שהחוק הזה – –
– – מותקף בבג"ץ – כשנכנסתי היו שני בג"צים על החוק – משרד המשפטים הודיע לי שאין אפשרות להגן עוד פעם בבג"ץ על הדבר אם לא יינתנו הקלות. אני לא נתתי הקלה בגלל שנדב ליבי או שעשיתי הסכם עם רע"מ או עם מישהו אחר.
סליחה. דקה. הדיון האחרון שקיימתי במשרד הפנים לפני שהנחתי את הצעת החוק הזאת – עם משרד המשפטים ועם השב"כ – סוכם על דעת כולם שאין שום הנחות, שאין שום צורך, לא מבחינה משפטית ובוודאי לא מבחינה ביטחונית. כך שלהציג את הדבר כאילו שאריה דרעי נתן אז גם אני נותנת – רבותיי, זה פשוט מאוד לא האמת. תגידו בגלוי: אני נותן לרע"מ, אני נותן למרצ – בסדר גמור.
וכל חצי שנה. תגידו את האמת, את הדברים. אני אדבר. רק רציתי הודעה אישית על הדברים שנאמרו, שידעו את האמת. אין כאן שום נושא – לא משפטי, לא ביטחוני. זה נגד חוות הדעת הביטחונית, מה שכאן נעשה הלילה.
תודה רבה לך, היושב-ראש. החוק של הוראת השעה התקבל ב-2003. אני רוצה להסביר כמה נקודות, כיוון שאני רואה שיש פה הרבה אי-הבנה. ב-2003 החוק נכנס לתוקף. כשאני נכנסתי לתפקידי ב-2016 בג"ץ היה נגד התוקף של הוראת השעה, בהרכב של 11 שופטים. באו ממשרד המשפטים וטענו – אנשים שצריכים להגן עליי בבג"ץ – ואמרו: אדוני שר הפנים, יש כ-2,000 משפחות – – –
רגע, תן לי לדבר, נו, מה?
כ-2,000 משפחות הגישו בקשה לאחמ"שים לפני 2003. החוק תפס אותם אחרי שהם הגישו את הבקשה, ולכן מבחינה משפטית אי-אפשר להגן על דבר כזה, ויש סכנה די מוחשית – אני אפילו לא זוכר להגיד איזה התבטאויות, אם הם יכולים להגן עליי או שהם לא יגנו עליי – שהחוק הזה ייפול לגמרי. ואז התקבלה החלטה שאותן 2,000 משפחות, כל 2,000 המקרים שהיו לפני 2003, יוכלו לקבל לפי בדיקות של קריטריונים את א/5. רק בזמן האחרון נגמר הטיפול. מתוך 2,000 נמצאו 1,587 או משהו כזה, ושאר ה-400 לא היו לפי הקריטריונים.
עוד נתון אחד שאני רוצה לומר: לפני חודש, כשהייתי עדיין שר הפנים, קיימתי דיון עם משרד המשפטים ועם השב"כ כדי להמליץ לממשלה ולהביא לממשלה שיש צורך להאריך בשנה – כל שנה צריך לקיים דיון, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה ביטחונית. הסיכום של הדיון היה שלא לתת שום הקלה ושום הטבה ולהביא את החוק כמו שהוא, גם מבחינת משרד המשפטים וגם מבחינת השב"כ. קודם כול שנדע: כשאומרים "אריה דרעי" ו"אריה דרעי" – אז הינה, אריה דרעי הניח את החוק הזה, על דעת משרד המשפטים ועל דעת השב"כ, ללא שום צורך במתן הקלה.
אני פונה עכשיו לשרת הפנים ואני אומר שלצערי הרב, לפי המידע הבדוק שיש בידי, לא נאמרה פה כל האמת. מה שאמרת, 1,600 משפחות שיקבלו בתוך חצי השנה הזו – – –
דקה, דקה. ברור שזאת פשרה פוליטית.
מתנה פוליטית. אבל לא נאמרה כל התמונה. אני יודע שיש גם סיכום על כל הנשים בנות ה-50 והגברים בני ה-55 שיקבלו אוטומטית, גם הם, אחמ"שים. אני יודע שיש גם הסכמה שכל מי שנמצא בהיתרי שהייה מעל עשר שנים גם הוא יקבל. יש עוד שורה של דברים שלפי מה שאני שומע הם בסיכום ולא נאמרו כאן.
עכשיו, וכל זה במחיר – מילא הייתם מאריכים בשנה. כל זה פירושו שאנחנו נתחיל את הוויה דולורוזה הזאת עוד כמה חודשים. הרי עוד שלושה-ארבעה חודשים כבר צריך להתכונן כדי להביא את זה לחצי השנה הבאה.
כל זה, המחיר ששולם כאן – אני עדיין לא מביע דעה; אני רק אומר, קודם כול שימו את האמת על השולחן ואל תיתפסו באחרים, להגיד: גם אחרים נתנו. זאת האמת, כמו שאמר חבר הכנסת ניר ברקת, זאת מתנה פוליטית למען הישרדותה של הממשלה.
592 מילים של אריה מכלוף דרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.