אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני נזכר בתקופה אחרי הבחירות שבה היה דיון איך תורכב הקואליציה. אני זוכר שאמרנו לאנשי ימינה ותקווה חדשה שהדרך היחידה והנכונה היא לחבור למחנה הלאומי, שכן יש לנו רוב מוצק של 65 חברי כנסת לפחות, אם לא יותר, במחנה הלאומי. אמרנו להם שאם חלילה הם יצרו ממשלה יחד עם מחנה השמאל, הם יהוו חמישית מהממשלה, 13 מתוך למעלה מ-60 חברי כנסת, ואין שום סיכוי בעולם שם יצליחו להגן על האינטרסים של המחנה הלאומי שלכאורה הם מייצגים אותו. לא שהם עשר מעלות ימינה מהליכוד אלא היום הם 90 מעלות שמאלה למחנה הלאומי, ואשר יגורנו בא לנו.
אני חושב שהלילה זו דוגמה מוחשית קלאסית למצב שבו במקום להצטרף להצעה של המחנה הלאומי ששמנו על השולחן ובמקום להמשיך את הפאטצ'ים של הוראת השעה שלצערנו נדרשנו אליהם עד היום בשנים האחרונות – הצענו הצעה מוסדרת, מערכתית. חוק-יסוד: הגירה, שנותן מענה וסוגר פעם אחת ולתמיד את כל האתגרים של נושא ההגירה. אנחנו קיווינו וציפינו שיבואו איתנו בדברים, שיבואו בדברים עם המחנה הלאומי, שנוכל להוביל שינויים כפי שמצפים התושבים, המצביעים שהצביעו עבורם, שהם כאילו חלק מהמחנה הלאומי. בפועל מה קיבלנו? קיבלנו הערב באמת משהו מביש. עלה כאן חבר הכנסת דרעי והציג כשר הפנים את המחדל, את המתנה, את האתנן הפוליטי שנתנו לשמאל שרת הפנים ואנשי ימינה ותקווה חדשה. בפועל, אנחנו מדברים על מהלך שמרחיק את המחנה הלאומי, את האינטרסים של המחנה הלאומי.
ואני אומר לעצמי ואני אומר לכולנו שביום שימינה החליטו לשבור ולהצטרף לממשלה, הם איבדו את הבוחרים שלהם, הם איבדו את האמון שהם זכו לו מהבוחרים, והלילה הם מאבדים את הזהות שלהם, את הצביון שלהם. אז לאן הולכת ימינה ולאן הולכים תקווה חדשה? הם איבדו את האמון של הבוחרים ועכשיו איבדו את הצביון. אני תקווה שהם יפנימו כמה שיותר מהר – –
– – שאין להם חלופה אלא לחזור למחנה הלאומי ולייצג את האינטרסים האמיתיים, כפי שאני קיוויתי שהם מאמינים בו, ולצערנו הרב הלילה התבדינו.
304 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.