אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמית סגל פרסם ספר על הפוליטיקה הישראלית, ונראה שהוא פרסם אותו יום אחד מוקדם מדי, כי היום אנחנו רושמים פרק חדש ומאוד מפתיע בפוליטיקה הישראלית. באופן מפתיע אנחנו פוגשים קואליציה שאין בה משמעת קואליציונית. אנחנו פוגשים קואליציה שלא חושבת, כשהיא מקימה את עצמה, איך היא פותרת את הבעיות הכי בסיסיות.
חיים כץ (הליכוד): שישבו כולם. שישבו שם כולם. שיכבדו אותה, שיכבדו את הכנסת, כי זה קרקס.
אנחנו פוגשים קואליציה שההסכמים הקואליציוניים שלה הם רק בסיס להמשך סחיטה – כאילו יש הסכם קואליציוני וזו הפלטפורמה שעל גביה ממשיכים לסחוט עוד ועוד ועוד. אנחנו פוגשים קואליציה שמי שמקים אותה קורא לחברים בה, לשותפים שלו – הוא קורא להם: אופוזיציה למדינה, ואיתם הוא הקים קואליציה, כי הם אופוזיציה למדינה. ואת כל המחדלים האלה של הקואליציה מטילים על האופוזיציה. היא האשמה.
זה דבר מופלא. ואני רק מצטערת בשביל עמית סגל שהוא סגר את הספר לפני שהוא הכניס את הפרק המופלא הזה בתולדות הפוליטיקה הישראלית.
139 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.