כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני אדבר בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לדבר עם הרשימה המאוחדת בשפה הערבית, בשפת ילדי העם האחד, שפת ילדי הארץ האחת, ילדי האנשים שלנו, שסובלים מהחוק הנפשע הזה. אני רוצה לדבר אתכם בשפה שלנו כי כל אותם גזענים לא מעניינים אותי. פירקתם את הרשימה המשותפת ועצבנתם אותנו. שיתפתם פעולה עם נתניהו ואנחנו כעסנו עליכם. דיברתם בשפה כנועה לנתניהו כדי שייפגש אתכם וכעסנו עליכם. הלכתם לדרוקמן, התחננתם אליו שסמוטריץ' ובן גביר יקבלו אתכם, והם לא קיבלו אתכם.)
(החלטתם לתמוך בממשלה של נפתלי בנט.)
(אבל היום, ברגע הזה, היום, ברגע הזה – יש לכם חצי שעה, לכם ולנו; אנחנו יכולים להפיל את החוק הזה לחלוטין. גדעון סער, שלא עובר את אחוז החסימה, לא רוצה ללכת לבחירות. נפתלי בנט, שלא עובר את אחוז החסימה, לא רוצה ללכת לבחירות. אנחנו יכולים להיות איתנים לחצי שעה ולהפיל את החוק הזה. שמעתם את אילת שקד אומרת לפני עשר דקות: אני רוצה לעשות את מה שעשה דרעי. דרעי בכל שנה נתן ל-1,200 או 1,300 החלטה ל-5/א – לא אזרחות, 5/א – אני מתכוונת לעשות את אותו הדבר, לא יותר מפעם אחת. חבל, הכוח הזה נמצא בידיכם ובידינו. אנחנו יכולים לפסול את החוק. אסור לכם להצביע איתם ולפגוע באנשים שלנו בקולות של ערבים הפעם הזאת. אני מבקש מכם מדם ליבי שלא תעשו זאת. אללה ייתן לכם בריאות.)
221 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.