אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש: אתה הפכת את הכנסת לקרקס. אתה הפכת כל נוהל, כל נוהג – אתה רומס כל יום את כבודה של הכנסת. אתה. הייתה פה רק לפני יומיים, שלושה, שבוע, הצבעה כפולה; עבירה פלילית. איך אמרת? בגלל שהוא הצביע באצבע אחת כאן וכאן זה בסדר, אבל אם הוא היה מצביע ככה – כפולה זה כפולה. זה לא שהוא עבר ונתקע לו ברגל. עכשיו, אתה אומר: זה רק פעם אחת. בדקנו אחורה. לא הבנתי. אם מישהו שודד את הבנק פעם אחת לא מעמידים אותו לדין בגלל שהוא לא שדד אותו כבר 20 פעם? תראה את הטענות שלך. לפעמים אני המום מאיזה טענות מגוחכות אתה מעלה.
עכשיו אני רוצה לומר לאילת שקד משהו. תראי, אילת, את מבחינתי האכזבה הגדולה ביותר בפוליטיקה הישראלית. לבנט אף פעם לא האמנתי. תמיד ידעתי שמדובר בבן אדם שהוא אופורטוניסט, חתרן בלתי נלאה. גם כשהוא היה בממשלה כל היום היה רק חותר. בן אדם נרקיסיסט שאוהב רק את עצמו. מעולם לא חשבתי שמדינת ישראל מעניינת אותו כהוא זה, בשום נושא, לא ארץ ישראל, לא תורת ישראל – שום דבר.
אבל את? באמת חשבתי – איך אמרת? אנחנו ימין ימין. שרת המשפטים של מדינת ישראל. אני שומע אותך פה גם משקרת. הרי אריה דרעי אז נאלץ בגלל בג"ץ לתת את ה-1,600 איש. את מכניסה בהתנדבות 1,600 משפחות. מה את אומרת? מקרים הומניטריים, מסכנים. אילת שקד, הרי את קיבלת גם את הדוחות של גורמי הביטחון. הם אמרו לך שחלק מהם הופכים להיות מחבלים, מפגעים בפועל. אז איפה האימהות הישראליות, היהודיות, שהילדים שלהן אחרי זה נפגעים? הן לא מסכנות? להן את לא דואגת. למי את דואגת? לפלסטינים עכשיו בחברון ובשכם, שיבואו לישראל. זה מה שמעניין אותך עכשיו. אם זה באמת היה מעניין אותך היית עושה את זה כשרת המשפטים. אלא שעכשיו מנסור עבאס מקבל את האתנן הפוליטי. בושה וחרפה. זה שוחד פוליטי.
עכשיו אני אגיד לך, את ומנסור עבאס – מצא מין את מינו. שניכם מכרתם את העמים שלכם. מנסור עבאס מכר את העם הפלסטיני. הרי הוא עכשיו נמצא במנהרה. הוא לא יכול ללכת אחורה. הוא תומך בחוק, בעצם, לכאורה, שמבחינתכם הוא חוק גזעני.
אבל מבחינתנו, אילת שקד, את בעצם הבאת את חוק הלאום הפלסטיני. את בעצם עכשיו הכנסת ואישרת את זכות השיבה של הפלסטינים למדינת ישראל. בושה וחרפה – מה שאף אחד אף פעם לא הצליח. וכל זה, למה? בגלל שאתם רוצים לשבת בממשלה. אין לכם ברירה. את ובנט כבר חתכתם, כבר שברתם את הגשר. אין לכם לאן ללכת – שרפתם את הגשרים. ולכן אתם האנשים הכי מסוכנים היום במדינת ישראל. מילא פריג', מרצ, מפלגת העבודה – הם נמצאים עם הקהל שלהם.
אתם בעצם נמצאים, מה שנקרא, לחוצים אל הקיר. את ובנט, אלקין וסער, נוסעים קדימה, ודורסים כל ערך ציוני במדינת ישראל.
441 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.