צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"א–2021

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הודות לפרסום של אילנה קוריאל ב-ynet, בסוף השבוע שעבר נחשפתי לגילוי דעת שפרסם ראש מועצת מצפה רמון רוני מרום, ואליו אני ארצה להתייחס. אני מוצא לנכון להתייחס לדברים של ראש המועצה מאחר שהם מזעזעים אותי. הם מזעזעים אותי לא רק בשל החומרה של תוכנם אלא בעיקר בגלל העובדה שנבחר ציבור, ראש מועצה נבחר בישראל, בוחר לומר אותם, להפיץ אותם, לפרסם את גילוי הדעת הזה. ואני חושב שכולנו יודעים כאן, בבית הזה במיוחד, שמילים יכולות להתגלגל מהר מאוד למציאות בפועל. אנשים יכולים לתרגם את הדברים של ראש המועצה, שאליו הם נושאים את עיניהם, לכדי אלימות, אפליה וחמור מזה.

ראש המועצה אומר כך: הוא איננו מכיר בדגל הסובלנות והגאווה, והוא לא מוכן לכנות את הקהילה הגאה קהילה. הוא מתייחס לאלו שבוחרים לצעוד במצעדי הגאווה כאל צבא צללים הצועד במצעדי ניצחון ממנהטן ועד ברלין. הוא מזהה את המושג גאווה ביחס לנטייה מינית כזאת או אחרת כבעייתי משתי סיבות, חבריי חברי הכנסת: ראשית, כי זה מבטא שאיפה להחצנה; שנית, השלטת רעיון במרחב הציבורי.

אני רוצה לומר, חד וחלק: אלו הם דברי שנאה; שנאה ופחד. אני רוצה לומר לראש המועצה במצפה רמון: אהבה וקבלת האחר אינה עריצות מחשבתית. הקהילה הגאה, בניגוד למה שאתה כותב ואומר, אינה גל גדול ומאיים, לפחות לא על החברה בישראל. דגל הגאווה והסובלנות איננו מזוהה עם ערכים של מתירנות מינית או טשטוש הזהות בין גברים לנשים. אנחנו יותר ממה שאתה מנסה לצמצם אותנו; אנחנו יותר ממה שאתה חושב שאנחנו עושים בחדר המיטות שלנו.

חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אתה יכול שלא לאהוב אנשים באשר הם, כי הם אנשים, ואתה יכול גם להיות מספיק חשוך ומבולבל כדי לבטא את חוסר החיבה שלך כלפי אנשים באשר הם. אתה לא יכול, כראש מועצה וכנבחר ציבור, למנוע תקציבים מקהילות של אנשים כי הם אנשים, ואתה לא יכול לתקוע מקלות בגלגלים – בפניהם של אנשים שרוצים לבטא את האפליה שמופנית כלפיהם, את האלימות שמופנית כלפיהם. אני שמחתי, אדוני יושב-ראש הישיבה, לצעוד יחד עם חבריי חברי הכנסת יסמין סקס פרידמן, נירה שפק ומוסי רז במצפה רמון ביום שישי האחרון, ואני אומר, אנחנו נהיה היכן שהחושך נמצא ונאיר אותו באור גדול של אהבה, סובלנות וגאווה. תודה רבה.