קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, זיכרוני חזק והוא די טוב. אני זוכרת את אדוני היושב-ראש, כאשר היה חבר כנסת, פרלמנטר שלוחם בעוז על כבודה של הכנסת, של הרשות המחוקקת, על זכותם של חברי הכנסת לומר את דעתם. אני רק מנסה לדמיין מה היה אומר חבר הכנסת מיקי לוי לו היה יושב פה היום, בספסלי האופוזיציה, ורואה את הבושה והחרפה, שיושב-ראש הכנסת מיקי לוי נותן לבזות כך את הכנסת. אני בטוחה שהוא היה יושב שם וצורח: אתם מושחתים, אתם שקרנים, אין לכם אלוהים. ואני יושבת ואני רואה אותך וליבי יוצא אליך, באמת, כי היום אתה משרת איזשהו אינטרס שכל-כולו להחליש את הכנסת, כשאתה יושב בעמדה שבה חבר הכנסת מיקי לוי יכול היה לעשות את העבודה הרבה יותר טוב מיושב-ראש הכנסת מיקי לוי.
עכשיו, אני אומרת לכם: עלו פה לא מעט חברי כנסת, דיברו על מעשי הנוכלות, דיברו על השקרים, דיברו על אחיזת העיניים, דיברו על גנבת הדעת. ואני פונה למבוגרים שבינינו, לבני גילי פחות או יותר וקצת יותר: אתם זוכרים בעולם המוזיקה, בסוף שנות השמונים, היה צמד כזה שכבש כמעט את כל המצעדים, קראו לו "מילי ונילי". הזוג הזה גם זכה בפרס הגרמי, והם היו הנוכלים הגדולים ביותר של עולם המוזיקה ever. הסתבר שמילי ונילי בכלל לא ביצעו את השירים. הם אפילו לא כתבו אותם. הם ידעו פשוט להיות פרזנטורים של מבצעים אחרים. וכשאני מסתכלת היום על הצמד בנט ושקד – לא יכולה לצאת מתוך ההשוואה למילי ונילי. ולכל אותם הצעירים, אם אתם ערים ורואים, תעשו גוגל ותבינו במה מדובר: פרזנטורים שמציגים את עצמם x והם בעצם מכסים על זה שהם גונבים לא רק את הקול, לא רק את הצליל – הם גונבים את הדעת של אותם מאזינים.
אז אני באה ואומרת: מילי ונילי של הפוליטיקה הישראלית – הצמד בנט ושקד. בסוף, איך זה נגמר? לקחו להם את הגרמי, והם סיימו בבושת פנים עד כדי כך שאחד מהם ניסה להתאבד, השני – כישלון חרוץ. אבל בסוף הם חזרו למקום הטבעי שלהם, למקום הקטן, וכך יהיה כנראה גם לפוליטיקאים שלוקחים את המקום ואת המעמד של ה"מילי ונילי" של עולם הפופ ל"מילי ונילי" של עולם הפוליטיקה הישראלית. ואללה, הצליח להם.
340 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.