קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הרשות המבצעת – לא להורות לרשות המחוקקת מה לעשות, אני מבקש. הפרדת רשויות.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, באמת היה מרגש עד דמעות לשמוע כאן את אילת שקד, איך היא מתארת את המסכנות של אלה שמנסים לקבל כאן את זכות השיבה, ובסופו של דבר, לפי הערכות השב"כ, גם להיות מעורבים באירועי טרור. אני הייתי ממליץ עליה לרע"מ – שומע, מאזן? הייתי ממליץ למועצת השורא לקבל את האישה הראשונה במועצה – – –
מועצת השורא – לקבל את האישה הראשונה. אילת שקד יכולה לסדר לכם יופי יופי את הדברים.
אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, כתוב בפסוק: "החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך". רש"י מסביר: מה זה "החכם עיניו בראשו"? מה, רק לחכם יש עיניים בראש? גם לטיפש יש עיניים בראש. אך "החכם עיניו בראשו" – שבתחילת הדבר הוא מסתכל מה יהיה בראשו, וזו החוליה החלשה של הממשלה הזאת.
אגב, "הולך" זה 61, זה בדיוק בנט, ארבל. זה בינתיים מה שהצלחתי בשבילך. אז "הכסיל בחושך הולך", זה הממשלה הזאת – – –
"בטן", נכון. אגב, "בחושך" זה כמעט ליברמן. אנחנו צריכים לסדר את זה, חסרים שם כמה – – –
אה, ד'. זה ד' של "לפיד". אבל בכל מקרה, החוליה החלשה, אדוני היושב-ראש, של הממשלה הזאת זה שהיא הולכת בחושך. היא לא רואה מה היתדות שהיא תוקעת עכשיו, זרעי הפורענות שהיא זורעת לנו – מה הם יעשו בעתיד. הם מכרו את הכול, הם הונו, גנבו את דעת הבוחרים שלהם, מכרו את הנגב, ועכשיו מוכרים את ביטחון ישראל למנסור עבאס ולאחים המוסלמים, הכול הכול בשביל להשיג הישגים זמניים: עוד יום שיירה, עוד יום לשבת על כיסא של עור צבי, עוד יום שהשרים יהיו רגועים בכיסאות שלהם ובמשרדים שלהם. אבל הם לא רואים את התוצאות של התקדימים המסוכנים שהממשלה הזאת עושה לנו.
אדוני היושב-ראש, מאז הקמת הממשלה הזו, ממשלת ההונאה, כמו שכולם יודעים, השקרים והנכלוליות וכל התרגילים שהם עושים לנו כאן לאורך כל הדרך עוברים כאן בשתיקה. התקשורת בישראל ממש פיתחה סטרטאפ ברמה עולמית, דודי. במקום להיות מבקרת השלטון, היא הפכה להיות כלב השמירה של האופוזיציה. זה ממש סטרטאפ ישראלי. ולא רק התקשורת. שמתם לב שפתאום אנחנו לא שומעים מושגים – ארבל, כבר אין מושגים כבר כמו: מניעה משפטית, זה בלתי אפשרי, זה לא חוקתי. כל היום היו חופרים לנו. כל צעד שהיינו רוצים לעשות כל היועצים המשפטיים, והיועץ המשפטי לממשלה, ובג"ץ – ככה יושבים עלינו בגרון. כל האמצעים הפכו אצלם כשרים כדי לדכא את האופוזיציה, אבל דממה בתקשורת, דממה בייעוץ המשפטי, דממה למנדלבליט.
אתם מכירים – תרשה לי, הפריעו לי, תן לי עוד דקה.
אתה מכיר, דודי, את הציורים שהיו שואלים עליהם: איפה הילד? איפה אפי? אז אני שואל איפה אבי. אתה מכיר את אבי, אדוני השר? איפה אבי? איפה אביחי מנדלבליט כשצריך אותו? איפה, מה שעושים לנו כאן לאורך כל הדרך ולאיפה הוא נעלם? איפה התופר? איפה זה שיודע להמציא תיק משפטי – ופה יש לו ערימות של תיקים. אני רק אתן כמה דוגמאות: דחיית תקציב – – –
רגע, אתם הפרעתם לי. דקה. הוא נתן עוד דקה. אדוני השר, כואב. האמת כואבת – – –
דחיית תקציב עד סוף השנה – בג"ץ אמר: זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. אדוני השר, אתה לא יכול להתערב ברשות המחוקקת.
דחיית תקציב ב-135 ימים, ועוד בונוס של הבונוס – עוד עשרה ימים שעכשיו ביקש קריב, ועוד חגים שלא נחשבים, וערבי חגים; חוק נורבגי מנופח – כל הדברים שבג"ץ והיועצים המשפטיים – ההתנהלות הזאת שראינו כאן היום במליאה זו התנהלות שיועץ משפטי רציני היה צריך לעצור כאן את המליאה.
לא רק זה – בג"ץ אמר: שימוש לרעה בסמכות של הרשות המכוננת.
משפט סיום: כל היודע דבר על מקום הימצאו של מנדלבליט מתבקש להעביר את המידע ללשכת שר המשפטים ושקד, שרת הפנים, שיגלו לנו לאיפה הוא נעלם. תודה רבה.
601 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.