הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) (עילת הסבירות)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, זה דיון מאוד מאוד עצוב, מה שקורה כאן ומה שהולך לקרות כאן הלילה. דיברה כאן לפניי סגנית השר וולדיגר ואמרה: תרגיעו. על איזו הרגעה את מדברת? הרי אתם עושים הכול להדליק. כל דבר שהוא אצבע לעין – אתם לא עוברים בלי לעשות אותו.

אפילו העניין הסמלי הזה, שאנחנו פה בחצות עכשיו עוד בדיון על הקריאה הראשונה של החוק. מתי פרסמתם שיש דיון בוועדת החוקה? זה כבר לא מחר, זה היום, כי החוק עוד לא עבר, כבר עברנו את חצות – –

– – אפילו את זה אתם עושים – –

– – ואחר כך מתפלאים למה הציבור כועס. כי בכל דרך אפשרית אתם עושים את זה בדווקא. הרי הייתה לפניכם הדרך, ודיברת פה, סגנית השר וולדיגר, ואמרת – הרי גם אתם הייתם מוכנים בדרך כזאת או אחרת. אבל זו בדיוק הנקודה – הרי הייתה לפניכם הדרך לנסות להגיע להסכמות בנושא הזה.

בחרתם להחריב את השיחות בבית הנשיא, כי מה שמעניין אתכם זה לא ויכוח על הפעלת הסבירות באידיאולוגיה, כי אם כל מה שהיה מעניין אתכם זה אידיאולוגיה, יכול להיות שאפשר היה להגיע להבנות על כך שתהיה פחות התערבות בהחלטות מדיניות של הממשלה. אבל מה שמעניין אתכם זה כיסאולוגיה, ועל זה המחלוקת בינינו – על היכולת לעשות הדחות כרצונכם ומינויים כרצונכם.

פה עיקר המחלוקת. ומי שרוצה להבין לאן אתם רוצים לקחת את זה, לא צריך יותר ממחזה האימים שהיה בישיבת הממשלה רק ביום ראשון, פרומו להדחה שאליה אתם רוצים להגיע. כל השאר זה מסך עשן, כי הכול מכוון לשם. זה לא ויכוח על אידיאולוגיה, כמה חופש יש לממשלה להחליט על המדיניות שלה, כי אם זה היה שם היה אפשר להגיע להבנות, אלא זה ויכוח על הדחה של מי שלא נראה לכם ועל מינוי של מי שיהיה מחויב לכם. ולאן תיקחו את השירות הציבורי בדרך הזאת? יבוא שר אחד, ידיח את כולם, אחר כך יבוא שר אחריו, ידיח את אלה שמינה השר שקדם לו. לשם נגיע.

למה נתניהו רוצה ללכת לשם, אני מבין: יש לו בעיה אישית לפתור – הוא צריך להדיח מישהו מסוים ולמנות מישהו מסוים. אבל למה מי שמדבר על רפורמה אידיאולוגית רוצה ללכת לשם, את זה אני לא מבין, כי זה מוציא את השם של הרפורמה האמיתית במערכת המשפט לשווא, וזה יביא פה לחקיקה חד-צדדית – –

– – והדבר הראשון שיקרה איתה בכנסת הבאה – היא תבוטל. לא יישאר ממנה אבן על אבן. במקום לעשות רפורמה רחבה ונכונה בהסכמה, שתישאר פה לדורות, בסוף יחוקקו פה חוקים שכל מה שעומד מאחוריהם זה כיסאולוגיה, ונשלם מחיר מטורף כמדינה בכל חזית אפשרית: כלכלית, מדינית, אחדות בעם – –

– – ובסופו של דבר לא יישאר מזה כלום, וכל המאמץ הזה יהיה פספוס הזדמנות היסטורית.

יריב, אני פונה עם זה אליך. זה מה שיירשם על שמך, פספוס הזדמנות היסטורית לרפורמה אמיתית שיכלה להישאר. במקום זה, במקום ההיצמדות הזאת לכיסאולוגיה, תעבירו חוק שלא יחזיק מעמד אפילו קדנציה שלמה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.