קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, האמת, אני יושבת ומקשיבה ושומעת את נימת הדאגה והכעס, וגם התסכול, שמבטאים הרבה מחברי הכנסת, בגלל שאנחנו עומדים – כנראה שהכנסת עומדת להעביר את הצעת החוק בעניין עילת הסבירות. אני חושבת שאין כמוני וכמו האוכלוסייה שלי שיכול להבין את הפחד המחלחל בקרב חברי הכנסת ובקרב הציבור באופן כללי, על מה שקורה ועל אובדן עילת הסבירות. אנחנו חיים את המצב הזה 74 שנים, חברים.
אנחנו – לצערי הרב, חיפשתי, ואני מאוד מאוד אודה למישהו שיגיד לי על ההחלטה של בית המשפט שהסתמכה בעניין הסבירות לזכויות חלק מהאוכלוסייה הערבית. אני אפילו הלכתי ובדקתי את החלטת בית המשפט שהסתמכה על עילת הסבירות במיגון הבתים בשדרות. אתם יודעים מה החליט בית המשפט כאשר פנינו בשם הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, שסופגים את אותה סכנה, וביקשנו שימוגנו? בית המשפט סירב. עילת הסבירות לא עבדה במקרה הזה.
תגידו לי ותסבירו לי: איך עילת הסבירות מתייחסת לעניין חוק הלאום, שמגרש מתוך מעגל האזרחות והשייכות במדינה 20% מהאזרחים? איך עילת הסבירות מתנהלת כאשר יש מדינה שלא מצליחה להכיר בכפרים שקיימים בתחום שלה, בתוך גבולותיה, אפילו מלפני קום המדינה? איך עילת הסבירות מאפשרת מינוי תומך טרור מורשע לאחראי למשטרה, ומאפשרת מינוי אדם שנתפס עם מכלי דלק בדרך לבצע פיגוע להיות ממונה לשר?
אז בואו נודה באמת: עילת הסבירות עבדה עד עכשיו כאשר שירתה את המצב הקיים. זה לא אומר שאני נגד להתמרד ושאני נגד לצאת להפגין.
אני אומרת את זה שוב: זה כמו שיש מצלמה בדרך – היא לא תעצור את הנהג המתפרע, אבל לפעמים היא תגרום להרבה אנשים לא להתפרע. קיום עילת הסבירות גרמה הרבה פעמים – לא לבית משפט לפסוק, אבל לממשלה לחשוב פעמיים לפני שהחליטה על מדיניות לא סבירה.
לכן כן, חובה על כולנו לצאת נגד ההצעה הזאת, אבל בואו נזכור שהיא לא תמיד עבדה לטובת כולם.
284 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.