הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) (עילת הסבירות)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתה יודע מה הדבר הכי מדהים? שכל מה שאמרנו קורה. אמרנו לפני הבחירות שמשהו יקרה – קרה. אמרנו מייד אחרי שהוצגה התוכנית המשפטית או ההפיכה המשפטית – קרה. אמרנו כש-300 כלכלנים התריעו, כשטייסים התריעו, כשתעשיינים התריעו, כל מי שהתריע, אמרנו: זה מה שיקרה. אני גם אמרתי, באחד הנאומים פניתי לשר המשפטים ואמרתי, סיפרתי שאותי לימדו בשחמט לעצור; גם אם אתה יודע מה הוא המהלך שלך, תעצור, תעצור לפחות לכמה דקות. שום דבר לא עזר.

אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? יש לי תחושה שמדברים אל הקיר. אנחנו באים לפה – אולי גם תבטלו לא רק את עילת הסבירות, תבטלו גם זמן דיבור לאופוזיציה. בשביל מה צריך לדבר פה? בשביל מה אנחנו צריכים? עולים, מדברים פה מהדוכן – זה כאילו קיר. אתה יודע, אולי אני אסתובב עם הגב לאולם ואדבר אל חוזה המדינה, אולי ככה זה יהיה טוב. אם אני אסתובב עם הגב אליך, מה אתה תרגיש? אם אני אעמוד ככה, הינה, פה, בנימין זאב הרצל חוזה המדינה, אסתובב אליך ואדבר אליך לכיוון שלך – מה אתה אמור להרגיש, אדוני יושב-ראש הכנסת? אתה תרגיש סוג של חוסר כבוד.

חצי העם, יותר מחצי העם, אנשים פה, לפי הסקרים, יוצאים לרחובות ואומרים: תעצרו רגע, תתעשתו. אתה יודע מה יקרה מחר? היום זה יעבור בקריאה הראשונה, מחר – שוב, אני לא חוזה המדינה כמו הרצל, אבל מחר השקל ייחלש. אני מאוד מקווה שהבורסה לא תיפול מחר; אני מאוד מקווה שלא יתבטלו טיסות מחר. והכי מצחיק – אנחנו נעמוד פה ביום רביעי ונגיד: אמרנו לכם. זה מה שיקרה ביום רביעי.

אז חברים, אתם ממשלה. שישה חודשים לא עשיתם שום דבר חוץ מזה שאתם כל הזמן חושבים איך לצמצם. אז עשיתם זובור ליועצת המשפטית בממשלה; אתה לא בממשלה, אתה לא היית שם. חבר'ה, תעצרו, תעצרו. זו מדינה גם שלכם וגם שלנו, זו אותה מדינה. מה קורה לכם?

עזוב אותך, אתה, גם כן, מדבר על פריימריז בלי הפסקה. קודם כול תיבחר בפריימריז, תיבחר אחר כך. ביום רביעי – – –

ביום רביעי אנחנו נעלה פה, אתם תראו שהשקל ייחלש – –

– – אתם תראו שהמדינה הזאת תקרוס, ואני לא רוצה לשמוע מה אתה תגיד. אתה יודע מה, אתה לא מחליט. אתה לא מחליט. כל מה שיגיד נתניהו אתה תעשה. אתה לא תחליט. מחר הוא יצמצם את הרפורמה – אתה הראשון שיעמוד פה על הדוכן ותגיד: כל הכבוד שאנחנו עשינו את זה. עם כל הכבוד – – –

אתה, אדוני, לא מחליט. אין לך שום השפעה.

– – – אתה יכול לדבר עד מחר. אתה לא תחליט שום דבר.

– – – ולשר שלכם וגם לראש הממשלה: תסתכלו מה קורה במדינה, תסתכלו מה קורה בעם. אני לא רוצה לדבר אל הקיר. תודה רבה.