קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-הראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה, כבוד היושב-ראש, לבקש בהזדמנות זו סליחה, סליחה ענקית ענקית, מחמי, חמי נחמן וולדיגר, ניצול שואה, שביקר פה במשכן כמה וכמה פעמים. מבחינתו המדינה שלנו היא פלא, פלא אחד גדול, והבית הזה הוא פלא לא פחות גדול. כל פעם שהוא נכנס לפה הוא ממש ממש רוצה לפשוט את נעליו, כי המקום הזה מקום קדוש.
והאמת היא שאני חייבת לשתף אתכם – אני הושבעתי לפה בפעם הראשונה ב-6 באפריל 2021, ומאז זה נהפך למעין מקום עבודתי, וכל יום שאני נכנסת לפה אני חשה כמוהו – שזכיתי, זכיתי לעבוד מהמשכן הזה. אולי היו פה 1,000 כמוני, לא יותר מכך. זכות ענקית.
והיום, כבוד היושב-ראש, גם הגדר האחרונה נפרצה. כמה חוליגנים, פשוט חוליגנים, בראשות שני חברי כנסת, נכנסו לפה וביזו מבחינתי את קודש-הקודשים, פשוט ככה. זה פשוט לבכות, מה אתם עושים למדינה שלנו, מה אתם עושים לכנסת שלנו, ובשם מה? בשם מה אתם עושים? אתם הורסים. שלא לדבר על העובדים פה בכנסת שצריכים לסחוב את האנשים עם הגופות שלהם. פשוט אין לי מילים, פשוט אין לי מלים לאן הידרדרנו. לאן הידרדרתם? באמת, לאן הידרדרתם?
הנושא הזה של אי-סבירות, גם אתם יודעים, אופוזיציה יקרה, שזה לא דיקטטורה וזה לא סוף העולם, ותפסיקו לצעוק "זאב, זאב". זה לא כך. אתם יודעים את זה היטב. מה שכואב זה שהפסדתם בבחירות. לא נורא. גם אני ישבתי בספסלי האופוזיציה, זה לא כזה נורא. הדמוקרטיה חשובה, ואתם יודעים יפה מאוד שהיא חשובה גם לנו, אז תפסיקו עם הצביעות הזו. אם המדינה באמת חשובה לכם, תרגיעו את השיח.
תראו מה קורה פה, תראו מה קורה למדינה שלנו בשם צמצום עילת הסבירות. הרי גם אתם מסכימים שצריך לצמצם אותה – לא בצורה כזאת, בצורה אחרת, אבל צריך לצמצם אותה, כי בית המשפט הלך והגזים בצורות שלא ייאמנו. אנחנו צריכים להחליט מה סביר ומה לא סביר, לא בית המשפט. אז בואו, קשה לכם? זה לא מדויק? תיכנסו לוועדת החוקה ותביעו את דעתכם.
סליחה, עם כל הכבוד, אני לא הפרעתי לך – אל תפריע לי.
אני מדברת איתך. גם אני רואה מה קורה שם.
כן, רואה, וגם הייתי שם. הייתי שם גם כשהייתי באופוזיציה, וגם לי סתמו את הפה, אז מה, אז שרפתי את המדינה? לא שרפתי את המדינה; לא צעקתי דיקטטורה; לא הבאתי לפה אנשים שיתפשטו וידביקו את עצמם עם דבק שלוש שניות. לאן הידרדרנו? אני מאוד מקווה, אני באמת מקווה – אם המדינה חשובה לכם, אופוזיציה יקרה, קחו את עצמכם בידיים. תודה.
389 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.