קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, זו לא עילת הסבירות, מה שאנו דנים עליו פה כרגע, אלא בעילת הסבירות. כל מה שסביר ושפוי נבעל בכנסת הזו, באלימות, בידי הממשלה בריונית, מושחתת ונפשעת. אבל לא ניתן לה. לא תהיה בעילה בהסכמה. לא מול ביטול עילת הסבירות גרידא אנו עומדים אלא מול הפיכה משטרית. לעומת משטרים אוטוריטריים, שבהם השלטון, ושליט ספציפי, הוא מעל החוק ולא כפוף לו, במשטר הדמוקרטי השלטון כפוף לחוק לא פחות, ואף יותר, מאשר האזרח מן השורה.
ביטול עילת הסבירות יאפשר לממשלה ולשריה לפעול כאוות נפשם על פי חוק שהם עצמם קבעו, הווי אומר, להיות למעשה מעל לחוק. מיניסטריון השקר מנסה להרגיע ולטעון שייוותרו עילות מינהליות חלופיות: חוקיות, מידתיות או חוסר תום לב. אך אותו ההיגיון הדיקטטורי המעוות, שבשמו מבקשים להכחיד את עילת הסבירות, תקף גם ביחס לכל עילה שיפוטית אחרת. מדוע שבית המשפט יכריע מהו חוסר תום לב ולא השר? למה שהיועץ המשפטי של המשרד יקבע מה הם שיקולים זרים ולא המנכ"ל המקורב? זוהי מזימה לחיסול הרשות השופטת ולכינונו של משטר אוטוריטרי, שבו לממשלה כוח עריץ בלתי מוגבל.
לפני כ-2000 שנה מונה קליגולה לקיסר רומי. גם הוא חשב עצמו לעליון על הסנאט והחוקה, ובז להם. בדומה לכאן ולעכשיו הוקף גם הוא במלחכי פנכה אופורטוניסטים ובני משפחה מופרעים. כחלק מזלזולו בסנאט, תכנן קליגולה למנות את סוסו אינקיטטוס לקונסול. כפי שהראה יוליוס היי במחזהו "הסוס", המבוסס באופן חופשי על סיפור זה, מינויו של הסוס לקונסול הפך את רומי כולה לאורווה אחת גדולה, שבה פולחן הסוס הופך לבון טון.
עם ביטול עילת הסבירות, גם פה יוכלו למנות סוס לחבר כנסת או לפקיד שלטוני – למרות שניכר לפעמים שכבר עשו את זה – ולהפוך את ישראל לאורווה מצחינה הסוגדת לסוסים. מי שחושב שהדבר אינו סביר, מספיק שיביט על חברי הממשלה הנוכחית: ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום, שר בט"ל מורשע בתמיכה בארגון טרור שקורא לנפץ ראשי מפגינים ולשבור את עצמותיהם, שר אוצר המעודד דריסת מפגינים וקורא למחיקת כפרים, וזו רק רשימה חלקית.
אל מול ההפיכה המשטרית, ההתנגדות הופכת מזכות לחובה, כי כאשר הממשלה מפירה את החוק, גם לאזרחים מותר, ואף חובה, לעשות כן.
כאשר הממשלה פועלת נגד זכויותיהם הדמוקרטיות של האזרחים, גם לאזרחים מותר, ואף חובה, לפעול נגד הממשלה. סרבו, השביתו, מרדו – לא באלימות – כי עתידנו ועתיד ילדינו מוטל על הכף. תודה.
364 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.