קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נדבר קצת על מה שקורה לחברה הישראלית, לחוסן הפנימי שלה, שהוא כל כך חשוב כדי לעמוד באתגרים הלאומיים, אבל החברה הישראלית בחודשים האחרונים נחלשת, מסוכסכת, הלכידות החברתית שלנו נחלשת.
אנחנו רואים את אתגרי הביטחון, אנחנו רואים מה קורה בגבול הצפון. אי-אפשר לשלול שתוך זמן קצר נהיה בעימות צבאי, בין שזה ימי קרב, בין שזה מלחמה עם חיזבאללה, מלחמה שצפויה להיות אולי הכי קשה שידענו זה 50 שנה, מאז 1973. אבל אם במלחמת יום הכיפורים זה היה בעיקר בחזית, הפעם זו תהיה מלחמה שגם העורף האזרחי יחווה בצורה לא פשוטה. אני אומר את זה, אני משוכנע שידינו תהיה על העליונה, אבל אנחנו צריכים להבין מה יכול לקרות פה.
אנחנו רואים מה קורה בנושא הטרור, התגברות הטרור ביהודה ושומרון. אנחנו עדים לגל הרציני ביותר זה כמעט שני עשורים אחרי האינתיפאדה השנייה. זה בא לידי ביטוי במספר הקורבנות. רק היום אותרו רקטות מאולתרות בצפון השומרון, בשקד, פעם שנייה בתוך זמן קצר. זו התפתחות מאוד משמעותית. המסקנה שלי היא שאין ספק שאלה ימים שבהם אנחנו חייבים לחזק את האחדות שלנו, לחזק את הלכידות החברתית שלנו, לחזק את החוסן הלאומי שלנו.
ומה קורה בפועל? הממשלה פועלת באופן אובססיבי לפרק את כל התשתיות שלנו כמדינת חוק, מתוך איזה עיוורון, מתוך איזה מצעד איוולת, ובמסגרת הזאת גם מובאת הצעת החוק שעליה הכנסת תצביע הלילה. ההצעה היא קיצונית וגורפת. יש הבדל בין סוגיות של מדיניות, כמו שמליאת הממשלה מקבלת החלטה בנושא של מדיניות, לבין סוגיות אחרות. נבחרי ציבור הרי מקבלים החלטות מסוגים שונים, לפעמים שנוגעות לזכויות אדם, לפעמים כרגולטור, לפעמים החלטות כלכליות. מי שרוצה להקל בעניין הסבירות היה צריך לנסות לבחון את זה דרך הפריזמה, דרך ההיגיון של המדיניות – –
– – אבל ההבחנה הזאת, אדוני היושב-ראש, איננה מתבצעת כאן.
אני מציע לכולם לקרוא את מה שכתב לפני כמה ימים פרופ' יואב דותן – שהוא מגדולי המבקרים של האקטיביזם השיפוטי, בוודאי מגדולי המבקרים של הנשיא ברק בשעתו – והצביע על הליקויים הקשים בהצעה שמוצעת לנו היום, ולכן אנחנו נצביע נגדה.
318 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.