קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולעמוד כאן מאחורי הדוכן, לנוכח הדברים שאמר כאן השר אמסלם, ולקבוע שהשר אמסלם שקרן ושיקר, ואני מעודד אותו לתבוע אותי תביעת דיבה על השקרים שהוא אמר כאן עליי ועל המימד החמישי.
לא שאלתי אותך שום דבר, חבר הכנסת – השר קרעי, אז אל תענה לי.
אני רוצה להתחיל במה שלמענו התכנסנו. איזה יופי, החלום מתגשם. סוף-סוף נוכל לעשות ככל העולה על רוחנו: נוכל לסדר תפקידים לכל הפוקדים, להבטיח שיבחרו בנו; נוכל לסדר תפקידים בכירים גם לבני המשפחה, לתפור מכרזים למקורבים; לרמוס זכויות של מיעוטים; נגביל את הקהילה הגאה; נשאיר את הנשים בבית; נאשר לעבריינים לכהן כשרים; נאשר למורשע לכהן כראש ממשלה; נוכל לדחות את הבחירות, אה, אמסלם? נפטר את היועמ"שית; אנחנו נמנה את העיתונאים, נמנה את השופטים, את היועצים המשפטיים. חלום, חלום שהתגשם. סוף-סוף אחרי שנים נעשה הכול כחוק, וגם נמצא את הסיבה לדחות את הבחירות.
ואתם, חברי הליכוד, אתם החברים שיש לכם עוד אולי טיפ-טיפה של כבוד עצמי, טיפ-טיפה של יושרה, אתם תצביעו בעד. אתם עוד חושבים לעצמכם שרק אם תחרישו, אם רק תרצו את השליט, אולי עוד יום אחד השליט ילך ואתם תחליפו אותו. אז זהו, שלא. קרנפים לא הופכים למנהיגים; מנהיגים מובילים. למנהיגים יש עמוד שדרה; לכם אין. אתם מפחדים לעשות בגלוי את מה שעשיתם מאחורי הפרגוד. או שאולי אני טועה, אולי עוד תפתיעו. קשה לי להאמין, אבל אולי. איזה יופי, החלום התגשם. נעשה ככל שנרצה. נהיה מושחתים ברשות החוק. תודה רבה.
240 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.