קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביטול עילת הסבירות היא חלק מתהליך של אבסולוטיזציה של השלטון. זה מוכר לי, מאוד מוכר, עוד מהמדינה שנולדתי בה. בברית המועצות היה שלטון אבסולוטי של המפלגה הקומוניסטית. הכוח לא היה בידי שליט אחד אלא בידי קבוצת נבחרי הציבור. כן, בברית המועצות היו בחירות, בחירות ברמות שונות: ועד, ועד בבית ספר, ועד עובדים.
סליחה אדוני היושב-ראש, אני לא יכולה להמשיך.
תודה רבה. בברית המועצות כן היו בחירות, בחירות ברמות שונות: בחירות בוועד עובדים, בחירות מוניציפליות, בחירת נציגי מרחב, אזור, נציגי רפובליקות. גם נציגי הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית נבחרו בשיטת הבחירות. לא הייתה שום הגבלה על הכוח של הנהלת המפלגה. הכוח הזה חלחל למטה, לזרועות השלטון, שדאגו לתוצאות הבחירות בכל הרמות. מי שהצביע והיה פעיל בתעמולה הקומוניסטית, היה יכול לקבל צ'ופר: פעם שובר, ואוצ'ר לנופש לעצמו או לילדים, פעם הפניה להשתלמויות וקורסים. יתרה מזו, מי ששיתף פעולה תמיד קיבל פרוטקציה, חסות, קידום. מי שלא שיתף פעולה היה בסכנה. סימנו אותו מייד וגורלו היה במקרה הטוב להיתקע ללא שום קידום וללא שום מענקים בעבודה, ובמקרים חמורים יותר – רדיפות, מעצר, כלא, האשמה כאויב העם, משפטי ראווה. גם מערכת המשפט שירתה רק את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית.
מה קורה לנו עכשיו בישראל? הממשלה מבקשת לבטל את החסמים והבלמים המגבילים אותה. ממשלה שמבקשת לבטל את עילת הסבירות כדי לשלוט ללא מצרים אינה רוצה בהמשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית. ביטול עילת הסבירות מקרב אותנו בצעדי ענק לדיקטטורה עמוסת השחיתות שאפיינה את ברית המועצות.
בישראל אין חוק המסדיר את הביקורת של בית המשפט על החלטות הרשות המבצעת. בית המשפט מתערב רק כאשר החלטות הרשות הן בגדר אי-סבירות קיצונית. אתם מבטלים את סמכותו של בית המשפט לפסול את ההחלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור אחר גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, וכך אתם מאפשרים לעצמכם לקבל כל החלטה או למנות כל מינוי העולה על דעתכם. זה לא חוקי ולא דמוקרטי. עילת הסבירות אינה מפריעה למי שאין בכוונתו לבצע דברים בלתי סבירים.
318 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.