אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכבדה בחלקה – נכבדה בחלקה. אמר פעם מי שאמר, שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי. כשאני רואה את 24 השעות האחרונות כאן במליאת כנסת ישראל, ביתו של העם היהודי, אני מתבייש.
אני רואה כאן את החבורה שיושבת בירכתי המליאה, איך שהם מלאים במילים נוטפות רעל ושנאה כלפי כל הקדוש והיקר לעם ישראל, כלפי חוק-יסוד: לימוד תורה, ש"לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת ישראל ובמדינת ישראל". כשאני שומע כאן את הדברים, אני מתבייש. אני מתבייש, אבל מצד שני, אני גאה בחבריי לקואליציה, באלו שלא הולכים שולל אחרי מלכודת הדבש של ערוצי התבהלה ושל האופוזיציה ושל כל אלו שמנסים להראות כאילו מי שייאבק נגד לומדי התורה ונגד לימוד התורה הוא זה שנשזור כתרים לראשו. אני רואה את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לא ממצמץ, לא מתנצל, כמו אבותינו ואבות-אבותינו אלפיים שנה; עומד על שלנו, על התורה שלנו, על ערך לימוד התורה, ולא מתבייש מכם, מסתכל עליכם מלמעלה. מי אתם בכלל שתבואו ותרימו יד בתורת משה? מי אתם שתבואו ותצביעו נגד האמירה שלימוד תורה זה ערך יסוד במדינת ישראל? בושה וחרפה.
מסופר – כולם מכירים את הסיפור הזה – על פפוס, שפגש את רבי עקיבא, וראה אותו לומד תורה למרות הגזרות של הרומאים, ואמר לו: איך אתה לומד תורה? הרי הרומאים גזרו גזרה שמי שילמד תורה ייהרג. בוא איתי, אל תלמד עכשיו כדי שתוכל לחיות. הוא משל לו את המשל על השועל שבא לדגים בים ואמר להם: בואו למקום שלי כדי שהמצודות לא יתפסו אתכם. אמרו לו: מה אם במקום חיותנו כך, במקום שהוא לא חיותנו, אנחנו יכולים בכלל לחיות? ואחר כך, כשנתפסו שניהם והוכנסו לבית המעצר, אמר לו פפוס לרבי עקיבא, אמר לו: אשריך, רבי עקיבא, שנתפסת על דברי תורה; אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים.
אני אומר לכם, אני אומר ללומדי התורה – אנחנו מדברים כאן על לומדי התורה, על אלו שתורתם אומנותם. הרי אילולא איזבל המרשעת, ששולחת את השוטרים לעצור דווקא את אלו שלומדים – אם היו עוצרים רק את אלו שאין תורתם אומנותם, החוק הזה לא היה בא לעולם בכלל, לא היינו צריכים את זה, כולם מסכימים. על זה אנחנו מדברים בחוק הגיוס – מי שלא לומד, שיתגייס, יעבור חלוץ לפני אחיו למחנה. אבל אם לא איזבל המרשעת והשלוחים שלה, שהולכים רק כדי לתפוס דווקא את לומדי התורה בהוראה מפורשת, לא להבדיל בין מי שתורתו אומנותו לבין מי שלא, בניגוד לעמדת הממשלה, בניגוד לעמדת העם, בניגוד לעמדת הריבון, בניגוד לשורשים וליסודות שלנו כעם ישראל כאן בארץ נחלת אבותיו – אלמלא זה, החוק הזה לא היה בא. אני אומר לאותם לומדי תורה, לאותם אלו שתורתם אומנותם שנעצרו: אשריכם שנתפסתם על דברי תורה. ואנחנו כאן נוודא שלומדי תורה שתורתם אומנותם לא ייעצרו יותר.
אני גם אומר עוד דבר: יכול להיות שבסוף מעז יצא מתוק. כתוב שהקדוש ברוך הוא מעמיד על ישראל מלך שגזרותיו קשות כהמן, ומחזירן למוטב. המן זה בגימטרייה 95 – בדיוק בג"ץ. לפעמים דווקא כדי לחזק את לומדי התורה, שישקדו יותר על התורה יומם ולילה, צריך שיהיה כאן הדיון הזה, שכולם יבינו עד כמה חשוב, עד כמה זה חשוב לכולנו כאן שאנשים ישבו – אלו שתורתם אומנותם – וילמדו.
נכון, יש מחלוקת על הדרך לעשות את זה. אני מאלה שחושבים – ועוד רבים כמוני – שמי שזוכה ולומד בישיבה ויוצא לקרב במלחמת מצווה, אין כמוהו, אין כמוהו. אלה ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות שיוצאות. לומדים תורה יומם ולילה, וגם יוצאים לקרב כשצריך אותם. אבל אנחנו מבינים שההסדר, שהיה קיים מאז ומעולם, אפילו בלי לבדוק אם תורתו אומנותו או לא – זה הסדר שכדי לשנות את הדברים, כדי להביא באמת לשיעורי גיוס גבוהים מקרב אלו שאין תורתם אומנותם, אנחנו מקבלים גם את אלו שאומרים: בוא נחלק, יחלוקו – חציים ישבו וילמדו, והחצי השני יתגייסו. בחוק הגיוס אנחנו מביאים את זה לכדי שיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה, אותו חוק גיוס שאתם מתנגדים אליו בתוקף ופוגעים גם במערכת הביטחון ובצורכי הצבא.
הצבא, לא אפשרו לו להגיע בכלל לוועדת החוץ והביטחון ולהציג את עמדותיו כבר כמה שנים.
אני מנסה לומר לכם, חבריי לאופוזיציה. קודם כול, הצבא לא קובע מדיניות. מה זה "הצבא מתנגד"? הצבא מבצע פקודות, הצבא מבצע את מדיניות הדרג המדיני, את מדיניות הדרג הנבחר, והצבא בעד לגייס עכשיו אלפים ורבבות מקרב הציבור החרדי. איך עושים את זה? אנחנו מתווים את הדרך. רק שכל אותה חבורת משפטנים שמנסים לסכל את הדבר הזה, הם מבינים שברגע שהחוק יעבור והציבור החרדי יתגייס ויוכל לשמור על אורח חייו בצבא – הם מבינים שאז הלך להם כל הקמפיין. מה הם יעשו בבחירות? את מי הם ישנאו, את מי הם יתקפו, נגד מי יסיתו? חייבים את החרדים, להסית נגדם, הם חלק מהקמפיין שלנו.
ולכן, לצערי, חוק הגיוס ההיסטורי הזה, שאף אחד מכם – גם כשהייתם כאן בממשלה, בטעות, לא הצלחתם להביא אפילו הצעה שמתקרבת לחוק הגיוס שאנחנו מביאים – חוק הגיוס הזה לצערי לא הצליח, אבל אנחנו נעביר אותו, בעזרת השם, בממשלה הבאה, כאשר לאט-לאט נפרק את אותה כנופיה שאוחזת בקרנות המזבח של המשפט והתקשורת. אנחנו מפרקים את האחיזה של המונופול במשפט ובתקשורת, נביא לייצוג של העם במחוזות האלה, וככה באמת יהיה אפשר לקדם את מדינת ישראל למה שהעם באמת רוצה.
התחלתי ואמרתי שאמר מי שאמר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי. אני חושב שאתם שכחתם מושכלות יסוד במיהו יהודי. שכחתם את מה שאנחנו אומרים: אין אומתנו אומה – את מה שאמר רבי סעדיה גאון: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה. מה זה "מיהו יהודי"? למה אנחנו כאן? למה חזרנו אחרי אלפיים שנה? במה נאחזנו אלפיים שנה עם כל הצרות והגלויות והרדיפות? במה נאחזנו אם לא בתורה? ואתם פה הצבעתם, הרמתם יד בתורת משה והצבעתם נגד זה, נגד זה, נגד האמירה שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת ישראל ובמדינת ישראל. זה כל החוק. שורה אחת. חוק-יסוד: לימוד תורה – הרמתם יד נגד. בושה וחרפה. אני לא אפריז אם אומר ששונאי הדת ושונאי התורה בכל הדורות היו מגייסים אתכם בחדווה לקמפיין ההסתה שלהם נגד הדת ונגד היהדות.
לגופו של עניין, אני אומר שהחוק הזה זה חוק שלא היה צריך בכלל לבוא לעולם. הוא דבר פשוט. יש כאן חוק גיוס שמקודם; ברור לכולם שמסדירים את המעמד של אלו שתורתם אומנותם ומגייסים את אלו שאין תורתם אומנותם. ומכיוון שזו המדיניות של הממשלה, זה מה שהעם בחר, זה מה שהיה קיים כאן שנות דור, אין שום סמכות ושום הצדקה לחברי כנופיית שלטון החוק לבוא ולהילחם נגד המדיניות הזו ולעשות מה שהם רוצים. אנחנו כאן מדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון והעם קובע, ולא חבורה של משפטנים שמחליטה לקחת את החוק לידיים ולעשות ככל העולה על רוחה. החוק הזה הוא תוצאה של ניסיון להשיב את השפיות, להחזיר את המשילות ולומר לאותה חבורה: תפסיקו לרמוס את החוק, תפסיקו לרמוס כאן את העם, תפסיקו לפגוע בביטחון. אנחנו מביאים כאן חוק גיוס היסטורי, חסר תקדים. אל תהרסו את זה, אל תגרמו לחרדים לצאת למלחמת קודש גם נגד אלה שאין תורתם אומנותם. יש הסכמה, יש אלפים ורבבות שיכולים להתגייס אם לא מלחמות הדת הטיפשיות שלכם. אנחנו כאן כדי לתקן את זה.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שמעתי כאן שיש ניסיון – ניסיון סיכול אחרון של ערוצי התבהלה נגד חוק התקשורת. ראיתי שדפנה ליאל מייד מיהרה – היא לא בדקה, היא יודעת שזה שקר, אז הפעם היא לא כתבה את זה כידיעה, אלא אמרה: חברת כנסת כאן במליאה, לטענתה, כך וכך וכך. אלה ניסיונות סיכול, זה האתרוג, ההון-שלטון, היחסים האלה שיש בין ערוץ 12 לבין אותם חברי אופוזיציה שמנסים לשרת אותם. עמדה כאן אותה אחת שאומרת שהיא ישבה 500 שעות בוועדת התקשורת והיא מכירה את כל החוק על בוריו. היא עומדת כאן – או שהיא משקרת במצח נחושה בניסיון סיכול של החוק, או שהיא פשוט עדיין בורה ולא באמת הבינה כל כך טוב את החוק. היא באה לכאן ואמרה שמערך עידן פלוס המיושן, שנשאר, והיישומון, שבוטל – עדיין יוכלו להעלות עוד הרבה ערוצים למערך המיושן. זה שקר מוחלט. חוק הפצת שידורים נשאר על מכונו, לא שינינו מי רשאי להעלות ומי לא רשאי להעלות, על פי חוק הפצת שידורים, למערך עידן פלוס; אלה רק ערוצים שהם בעלי רישיון של הרשות השנייה. תקראי את חוק הפצת שידורים, אל תשקרי ואל תנסי לסכל כאן את החוק בניסיון סיכול, כשערוץ 12 מפעיל אותך.
בעזרת השם, אני רוצה לומר לכם – כל פסקה אני מסכם עם "בעזרת השם". זה לא אומר שסיימתי, יש לנו עוד הרבה זמן. בעזרת השם, החוק הזה יעבור כאן במליאה ביומיים הקרובים בקריאה השנייה והשלישית. שוק התקשורת ייפתח לתחרות על אפם ועל חמתם של אלו שרוצים לשמר את המונופול של השמאל על התודעה. כבר נפתחו – ערוץ 14 כבר לפני כן, ערוץ 15 וערוץ 16, שקם גם כן, וקולות מגוונים יישמעו.
שני חוקים מגיעים לכאן למליאה, ומרחיבים את מגוון הדעות: גם רפורמת השידורים הגדולה, וגם חוק הרדיו, שאושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. גם הוא פותח את השוק, אומנם בתהליך איטי יותר. זה לא מיידי כמו בחוק השידורים, זה בעוד מספר שנים, אבל כבר נטענו את הגרעינים, את הזרע שיצמיח כאן מגוון דעות גם בשוק הרדיו. ערוצים אזוריים יוכלו לשדר בכל הארץ ולהתחרות באותן רשת ב' וגלי צה"ל, שהיא בכלל תחנה לא חוקית בשידור הארצי. גם רפורמת השידורים תגיע לכאן.
הרי מה קורה? תבינו, יש כאן שני מעוזים עיקריים של השמאל. יש את המשפט והתקשורת – מה, השרה רגב? מה את עושה פה?
אבל קראו לי לנאום, אז את יכולה להקשיב. אנחנו פה בשעה הקרובה.
תתעלמי ממי שהביא לעצמו יועצת מהאחים המוסלמים. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון במדינת ישראל עם יועצת מהאחים המוסלמים.
מזל, מזל, תודה לאל שהייתם פה רק שנה אחת. עשיתם המון נזק, אבל אנחנו מתקנים אותו. את האבן שטיפש אחד זורק לבור לוקח לנו זמן להוציא. אבל אנחנו מוציאים. ויש לנו עוד הרבה שנים לעשות את זה, בעזרת השם.
המשפט והתקשורת, אלו שני מעוזים שאחד בלי השני הם לא יכולים להתקיים. הרי תארו לכם שהייתה כאן תקשורת שמציגה את האמת, שמשקפת את המציאות נכונה. מה היה קורה כשבג"ץ היה רומס חוק? מייד "ותהם כל העיר", מייד הייתה רעידת אדמה, היו פותחים מהדורות – מה קרה לבית המשפט העליון הזה, השתגע? הם חושבים שהם מעל העם?
מי נתן להם סמכות לפסול חוקים בכלל? מי נתן להם סמכות לפסול חוקי-יסוד? איך הם שמו את עצמם עליונים מעל כולנו? ככה היו צריכות להיפתח כל מהדורות החדשות בתקשורת. אבל מה, יש כאן יחסי תן וקח. התקשורת שומרת על מערכת המשפט, ומערכת המשפט שומרת על התקשורת. הממשלה ממנה על פי חוק רשות שנייה; בא בית המשפט, מחזיר את הרשות השנייה של הממשלה הקודמת; חברים ברשות השנייה מתפטרים כי הם לא רוצים לכפות את עצמם על הציבור בניגוד לרצונו; בית המשפט אומר: לא נורא, החוק אומר שצריך מינימום עשרה חברי מועצה? בית המשפט אומר: גם שבעה טוב לנו. תעשו מה שבא לכם, נגד החוק, נגד המחוקק, רמיסת העם. ומה התקשורת באה ואומרת? הממשלה טועה, הם קץ הדמוקרטיה, הם לא מצייתים לבג"ץ. מי זה בג"ץ שנציית לו כשהוא רומס את החוק?
אם יבוא יצחק עמית ויגיד: אין זכות בחירה לג'ינג'ים, אז מה, נציית לו? אם יבוא יצחק עמית ויגיד: אין יותר משמעות לרמזורים במדינת ישראל, זה לא שוויוני – למה שאלה יעמדו ברמזור והיכן שאין רמזורים לא נעמוד – אז מה, נציית לזה? מה, השתגענו? מי נתן לבג"ץ סמכות לרמוס חוקים? לאן הגענו? איזו עוד מדינה דמוקרטית, בית המשפט שלה מבטל את העם, מבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד, רומס את החוק בלי נימוק?
איפה התקשורת האמיתית, המגוונת, כלב השמירה של הדמוקרטיה? איזה כלב, הם אפילו לא כלבלב, אפילו לא פודל קטן. הם לא מעיזים אפילו לפתוח – רק לפתוח את הפה, בלי להוציא הגה, הם לא מוציאים נגד מערכת המשפט, שמאתרגת אותם. אלה יחסי התן וקח שיש בין שתי המערכות האלה. אבל, בעזרת השם, "כלם כבגד יבלו", כלבוש נחליפם ויחלופו. כולם, בעזרת השם, מתחלפים. ארבעה שופטי בג"ץ - -
- - הלכו הביתה, ועוד חמישה, שישה מהם ילכו בכהונה של הממשלה הקרובה. פרקליט מדינה, יועץ משפטי לממשלה, התקשורת שנפתחת לתחרות – לא משנה כמה הם יצליחו לסנדל ולרמוס את העם, בעוד שנה, בעוד שנתיים זה נגמר, הם הולכים הביתה. פתאום קם העם במדינת ישראל ואמר לבג"ץ: לא. אמר לבג"ץ: אתה לא תרמוס אותנו יותר. אנחנו מסירים את שלשלאות התעמולה, את שלשלאות עולו של בג"ץ ושל התקשורת המוטה והמגויסת לטובת אותן מערכות; מסירים את השלשלאות האלה מתודעת החירות של העם.
העם הזה יוצא לחירות, אי-אפשר לעבוד עליו יותר. הוא לא צופה רק במהדורות החדשות של ערוצי התעמולה. הוא צופה גם ברשתות החברתיות, והוא מבין את האמת. הוא רואה גם בהסכתים הרבים שקמו ומשדרים לציבור את המציאות ואת האמת. הדבר הזה הולך וקורה ומתרחש, יש כאן חירות אמיתית. הליכוד היא מפלגת חירות ליברלית, והחירות הזו, אנחנו דואגים שתהיה חירות אמיתית לאזרחי ישראל.
אתם, אין לכם מושג מה זו חירות. אתם אומרים – איך אמר? הינה, יושב כאן חבר הכנסת דוידסון, ואני בטוח שאף אחד לא ישכח לו את זה – תקשיבו, הציבור ביציע. חבר הכנסת דוידסון ועוד רבים אחרים כאן באופוזיציה, אומרים: לכו לקלפי, תצביעו למי שאתם רוצים, אבל אנחנו מעדיפים שבבג"ץ 15 שופטים שם יקבלו את כל ההחלטות. הם אומרים לנו: אנחנו לא סומכים על 120 חברי כנסת שאתם בחרתם, ואת זה אנחנו מתקנים. העם הזה קם והחליט להסיר מעליו את עולו של בג"ץ ולצאת לחירות.
יש לנו כבוד גדול לבית המשפט. זו רשות שלישית, שצריכה להעביר ביקורת שיפוטית, אבל איך אמר יצחק רבין, זיכרונו לברכה, במה שהיה פעם מושכלות יסוד בדמוקרטיה? הוא אמר: את בג"ץ צריך להשיב למקומו. הוא אמר: אני לא חושש משופטי בג"ץ, הם ישפטו לפי החוקים שאנחנו נחוקק. אלו היו פעם מושכלות יסוד גם בשמאל. היום השמאל הפך להיות שמאל אנטי-דמוקרטי, כי הם מבינים שבדרך דמוקרטית הם לא יכולים לנצח, לכן הם מעוותים את כל השיטה. במקום להגיד: שופטי בג"ץ ישפטו לפי החוקים, הם אומרים: שופטי בג"ץ יקבעו את כל החוקים. לזה אנחנו לא מוכנים, לזה אנחנו לא מוכנים. לכן, בלית ברירה, מכיוון שכל אותה חבורה נאבקת נגד הממשלה – יועצת משפטית שהודחה כחוק, בא בג"ץ ואומר: תמשיכי, תישארי, תהיי מבפנים סוס טרויאני, תסכלי את כל מה שהם מנסים לעשות, אנחנו איתך ביחד. את הדבר הזה אנחנו נעצור.
מושכלות היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית נמצאים היום על השולחן. איך אמר אהרן ברק? אם הממשלה הזאת תנצח שוב, אבדה תקוותנו. אז אני רוצה לומר לכם, בהחלט אבדה תקוותכם, אבל אנחנו נותנים תקווה לעם הזה. העם הזה מלא בתקווה, מלא בציפייה לממשלה הבאה שנקים מחדש, ממשלה שבה היום הכול על השולחן. לא תוכלו לומר: אין לכם מנדט, יש לכם מנדט, בואו נלך לבחירות, בואו נשאל את העם. הולכים לבחירות, שואלים את העם, והעם הזה, "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", יאמר את דברו, בעזרת השם.
תגיד, מה עשית עם היועצת מהאחים המוסלמים שעבדה אצלך? באיזה ג'וב שמת אותה אחרי הג'וב כאשת הסוד של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון? באיזה ג'וב שמת אותה?
כן.
לשאלתך, אף אחד שם לא מהאחים המוסלמים. אף אחד שם לא מהאחים המוסלמים. כולם ציונים, אוהבי הארץ.
לא יעזור לכם כלום. כל העלילות וכל השקרים, כל הרדיפה, כל האכיפה הבררנית נגד ראש הממשלה ונגד הסביבה שלו – לא יעזור לכם כלום.
הציבור כבר לא מאמין לכל התעמולה והשקרים שלכם, וגם אני לא.
חוק התקשורת, לבקשתך, חברת הכנסת גוטליב, קודם כול, אושר הלילה בשעה 02:00 בקריאה השנייה והשלישית בוועדת התקשורת, למרות כל ניסיונות הסיכול, למרות - - -
הבג"ץ הזה כבר קיים. כבר מנסים הרבה זמן. אבל כנראה שהאמירות הנחרצות שלנו כלפי החריגה מסמכות של בג"ץ גרמו לו אתמול להיזהר, גרמו לו אתמול לא להתערב בסדרי הדיון של הרשות שנמצאת מעליו – וזה מה שצריך לומר: הרשות שנמצאת מעליו. הכנסת היא הרשות שנמצאת מעל הרשות השופטת, כי היא מחוקקת את החוקים, וגם שופטי בג"ץ מושבעים להיות נאמנים למדינת ישראל ולחוקיה. מי קובע את החוקים? הכנסת. כלומר, הכנסת היא מעל בג"ץ. אלה מושכלות יסוד בדמוקרטיה.
אז חוק השידורים, שיגיע בעזרת השם לקריאה השנייה והשלישית ביומיים הקרובים, הוא חוק שלמעשה כל הטוב שהיה בו, על שלל ההטבות שבו לאזרחי מדינת ישראל, נשאר בחוק. הסרנו מהחוק, בגלל חוסר הסכמה וקוצר הזמן, את נושא מהימנות החדשות, כך שלמעשה חזרנו לעמדה שלי המקורית, שאין פיקוח לגמרי על התוכן בכלל, בניגוד למה שרצו היועמ"שים והפקידים וכל אותה חבורה, שאמרו: אנחנו רוצים שפקידים ויועמ"שים יפקחו על התוכן. אז כל נושא הפיקוח על התוכן יצא מהחוק ופוצל. נושא האכיפה והפיקוח, שגם הוא אירוע בדיעבד – רק אחרי שתקום המועצה, ורק אחרי שתקבע כללים, רק אז, בעוד שנה-שנתיים, תתחיל מלאכת האכיפה. ועד אז, בכנסת הבאה, בעזרת השם, נחוקק גם את החלק הזה. אבל יתר הדברים שיש בחוק התקשורת למעשה נותרו בדיוק כמו שהבטחנו לאזרחי ישראל.
גם הנושא של הרחבת מגוון הדעות, אותם ערוצים שהבטחנו, שיש חובת העברה של עשרה ערוצים חדשים על גבי ספקי התכנים, זה נותר. קם כבר ערוץ 15, וקם ערוץ 16, ויקומו עוד ערוצים שיפרקו את המונופול של השמאל על התודעה. לא סתם אתם רואים את קשת 12 נאבקת עם עשרות לוביסטים ומשתוללים בוועדה ושולחים את כולם, ורשות האסדרה, שאמורה להיות מקצועית, היועמ"שית שלה מגיעה ונלחמת, ומשנים את חוות הדעת שלהם ברגע האחרון, והייעוץ המשפטי לממשלה, שהפכנו אותו להערת שוליים.
אתם צריכים להבין, אזרחי ישראל, קרה כאן עם חוק השידורים אירוע מכונן, עוד לא הגיע בהיסטוריה של מדינת ישראל חוק ממשלתי לכנסת, ובוודאי לא לקריאה השנייה והשלישית כבר, כשיש בו כוכבית בדף הראשון של החוק, ונאמר באותה כוכבית, הערת שוליים: החוק הוגש בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. הם חשבו שיכתבו את הערת השוליים הזאת, ואני אתבייש בה. הם לא מבינים שהערה כזאת היא כתר לראש שלי. היא כתר לראש של מחנה הימין, שמנסה ונאבק כדי להחזיר כאן את המשילות למדינת ישראל. אם עד היום חוקים ממשלתיים לא היו יכולים לעבור את המשוכה הזו של אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, אני הפכתי אותם להערת שוליים. מחומה בצורה, מכאלו שאי-אפשר לעבור אותם, פרצנו את החומה הזו. הפכנו אותם להערת שוליים בחוק. והחוק הזה עובר על אפם ועל חמתם של כל המשטינים וכל המקטרגים וכל אלו שניסו להערים קשיים לאורך כל הדרך. כמו עמוד הענן, שהיה מיישר את הדרך, הרים וגבעות וקוצים, סללנו את הדרך והעברנו, ואנחנו מעבירים את החוק, בעזרת השם, בקריאה השנייה והשלישית.
אז בתוך החוק, כמו שאמרתי, יש הרחבת המגוון. יש הפסקת המעורבות במודל העסקי. אם עד היום הערוצים היו יכולים רק פרסומות, וספקי תכנים, מפיצי תכנים, היו יכולים רק דמי מינוי, אנחנו מבטלים את המעורבות שלנו, של המדינה, במודל העסקי, והם יוכלו להכניס כסף ממקורות נוספים – מפרסומות, מדמי מינוי, ממה שהם ירצו – ובסופו של דבר, החיסכון הזה יתגלגל לצרכן; ביטלנו המון רגולציה. גם כן רגולציה – כל רגולציה שעולה כסף לבעל העסק בסוף מתגלגלת לצרכן. המון רגולציה. ביטלנו את חברת החדשות, את המינימום של ההשקעה, את דמי הרישיון – הכול, הכול יורד, והצרכן ישלם פחות. עם הזמן, כשהרפורמה תוטמע בשוק, אתם תתחילו לראות ספקי תכנים ששואלים את הלקוח: איזה ערוצים אתה רוצה בחבילה שלך? הוא יוכל לומר: אני רוצה 2, 4, 6, 8 – זאת החבילה, אני רוצה לשלם רק עליה. אני לא רוצה לשלם על כל המדף. לא צריך 200. אלה הערוצים שאני רוצה אותם. זה גם יוכל להרחיב את הציבור שערוצים מסוימים לא טובים לו, וגם כל אחד ישלם רק על מה שהוא רוצה. הטבות לצרכן, הכוח עובר לצרכן, גם במגוון וגם במודל העסקי וגם במחיר.
ודיברו כאן – ראיתי גם עוד קמפיין שקרי של דפנה ליאל בערוץ 12, והגבתי אליו. היא שמה שם סרטון אנימציה שהצגנו בו את זה שהחיילים יוכלו לצפות בספורט בטלפון הנייד שלהם. עכשיו, רואים בסרטון שהחייל אומר לחבר שלו: רגע, אני שילמתי על החבילה הזאת, למה אני לא יכול לראות את זה בנייד? שילמתי על החבילה – יש לו מינוי. ועד היום היו יכולים ועשו את זה. חלק ממשחקי הספורט בערוצי הספורט, לא היית יכול לצפות בהם בנייד. אמרו לך: אתה יכול רק בטלוויזיה, בנייד אתה לא יכול. מזה בכלל עלה העניין שבחוק נאמר שאי-אפשר להגביל טכנולוגית. אם יש לך חבילה באחת הפלטפורמות, באחד מספקי התכנים, אתה יכול לצפות בה בכל טכנולוגיה, כולל בטלפון הנייד. והדבר הזה נשאר בחוק. מה אומרת דפנה ליאל? עכשיו, בגלל שהשארנו את מערך עידן פלוס, זה בוטל. מה הקשר? מה עניין שמיטה להר סיני? כמה תעמולה. כמה שקר. כמה ניסיונות לסכל ולשמור.
אני מבין אותם. אני מבין את ערוץ 12 לגמרי. הם רוצים להישאר המונופול של השמאל על התודעה. הם רוצים שהם יוכלו להסית נגד החרדים ונגד לומדי התורה ונגד הממשלה ולשקר לכולם, ולא יהיה מי שיאתגר אותם. לא יהיה מי שיציב מולם מראה על השקרים. אבל הם לא הצליחו וגם לא יצליחו. החוק הזה, בעזרת השם, יעבור, ואנחנו נדאג, נוודא שהשוק ייפתח לתחרות, שערוצים חדשים יקומו. נעודד את זה. נאפשר למגוון הדעות להישמע. נאפשר לציבור להשמיע את קולו.
יש עוד בשורות רבות בחוק הזה שעובר: יש את איסור הבלעדיות בספורט, יש את משחקי הספורט הציבוריים, שעד היום משחקי ספורט שהוכרזו כבעלי חשיבות ציבורית היו משודרים רק למי שיש מינוי, שזה למעשה בערך 50% ממשקי הבית בישראל; יתר ה-50% ממשקי הבית שאין להם מנוי לא היו יכולים לצפות באותם משחקי ספורט. בחוק הזה אנחנו קובעים שמשחקי הספורט שהם בעלי חשיבות ציבורית ישודרו בערוץ פתוח לכולם, או לחלופין באיזשהו אתר אינטרנט שהמועצה תקבע, שהוא נגיש לכולם, וככה המשחקים האלה יוכלו להגיע לכולנו, לא רק למי שיש לו מינוי. ועוד ועוד שלל הטבות, כמו שאמרתי, שיש בחוק השידורים החשוב הזה. הוא יגיע בעזרת השם מחר למליאה, ואני אוסיף עוד כמה דברים בקשר לבשורות שיש בו לציבור.
יש עוד דבר, אגב, שנכנס ברגע האחרון, וזה בזכות האופוזיציה, בזכות המאבק שהם ניהלו כנגד היישומון וגרמו ליישומון בסוף לרדת, למרות שבעיניי הייתה דרך להישמר מהבעיות שהתעוררו כתוצאה ממנו. אבל מה שקרה, שגם ההבטחה שלנו – בעצם בהתחלה, כמו שאתם יודעים, יושב-ראש ועדת הכספים מלביצקי אישר לקריאה ראשונה את חוק תקציב התאגיד, למעשה את הקיצוץ בתאגיד ואת הפיקוח של הממשלה ושל הכנסת על תקציב התאגיד, תוך כדי שהממשלה והכנסת גם יקבעו את מטרות הכסף הציבורי שהולך לתאגיד. ועדת השרים נתנה החלטה מאוד מאוד מפורשת, שהליבה שלה היא - -
- - שהתאגיד יפסיק להתעסק עם תעמולה על חשבוננו ונגדנו, נגד חלק מהציבור; שיהיה שם מינימום שבמינימום שנדרש לצורך מהדורת חדשות, וכל היתר יושקע בתרבות, במורשת, בהפקות מקור, ביצירה ישראלית, בחדשות בשפות זרות, גם בספורט. אגב הספורט – עכשיו בחוק הזה הגדלנו את התקציב שיושקע בספורט בתאגיד, כולל משחקים בעלי חשיבות ציבורית.
אז בחוק הזה שבא לפניכם, בזכות המאבק הנחוש של האופוזיציה, גם הבאנו בסוף חוק מדויק יותר, וגם התאגיד בזכותם קוצץ בקיצוץ הראשון של 30 מיליון שקלים בערך מתקציב התאגיד, שזה אפילו לא מגיע אומנם להצמדה שהייתה לו – כשלכל משרדי הממשלה קיצצו בקורונה ובמלחמה ורק התאגיד עלה בתוך שלוש שנים מ-780 מיליון ל-900 מיליון שקל תקציב. אז קיצצנו לו, אומנם מעט מזעיר, אבל זו ההתחלה, כי יש כאן אמירה שתאגיד ציבורי לא יכול לשדר הסתה ותעמולה נגד חלקים גדולים בציבור על חשבון הציבור. אתם רוצים תעמולה? תעשו את זה על חשבונכם. נפריט אתכם – תשדרו תעמולה כמה שאתם רוצים. אנחנו בעד חופש ביטוי, בעד שוק חופשי ותחרותי, אבל לא תעמולה נגד הציבור על חשבון הציבור. וגם זה, גם את ההבטחה הזו, שנתחיל להכניס, לפקח ולוודא שכסף ציבורי לא הולך לתעמולה נגד הציבור על חשבון הציבור – גם זה נכנס כבר בתוך חוק השידורים הזה.
אז יש לנו את חוק השידורים בטלוויזיה, יש לנו את חוק הרדיו, שגם יגיע ביומיים הקרובים ופותח את השוק לשידורי רדיו מסחריים ארציים, שייתנו תחרות לשידור הציבורי הארצי, ויש לנו גם את הקיצוץ הראשון בתאגיד שבא בחוק הזה. ויש לנו – כמו שאמרתי, יש דברים שכבר עשינו במהלך השנים האחרונות: סגירת אל-ג'זירה, הפסקת המימון לעיתון הארץ, להפסיק את ההסתה. והתודה ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת פוגל, שבקרוב נצטרך להביא את הארכת ההוראות האלו. אגב, אם כבר אנחנו מדברים, תדע שצריך לעודד את הצנזור להביא את חוות הדעת שלו. חוות הדעת של הצנזור חסרה בעניין הזה של הארכת סגירת אל-ג'זירה.
אז אלו הסוגיות בנושא שידורים, הבטחות שהבטחנו והבטחות שקיימנו בפתיחת השוק, ברפורמת הימין בתקשורת. כמו שאמרתי קודם, הרפורמות גם של התקשורת וגם של המשפט, שתיהן רפורמות שכרוכות אחת בשנייה, כי בלי משפט לא היה מי שיגן על המונופול של השמאל על התודעה, לא היה מי שהיה מחזיר את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת ומאפשר לה לפעול בניגוד לחוק כדי לבצע מחטפים ולעשות את מה שהמונופול הזה רוצה; וגם הצד השני – אם לא הייתה תקשורת מוטה ומאתרגת, בית המשפט לא היה מעז לעשות את מה שהוא עושה באופן אנטי-דמוקרטי, באופן הזה שבו הוא רומס את החוקים, מבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד, עושה כל מה שמתחשק לו.
אבל כמו שאמרתי כבר, נשמעה – יש את הסיפור על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה ויכוח אם לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת. רבן יוחנן בן זכאי, ביבנה, אמר: נתקע. בני בתירה אמרו לו: לא נתקע. אמר להם: חברים, אין זמן, עוד מעט השקיעה, בואו נתקע ואחר כך נדון. תקעו בשופר. אמרו לו בני בתירה: טוב, בוא נדון. אמר להם: כבר נשמעה קרן ביבנה, ואין משיבין לאחר מעשה. נגמר, כבר תקענו, מה יש לדון? אז אני אומר אותו דבר: בשבוע שעבר הממשלה הביאה החלטה, החלטה שכל-כולה חירות – חירות אזרחי ישראל מעולם של דיקטטורים שחושבים שהם מעל כולם. אומנם יצאו פה וניסו לעשות ככה, וכל אחד יצא ונאבק בזה, ומאמרי דעה, ואיך לא מצייתים, ואיך ככה. אף אחד לא אומר איך בג"ץ לא מציית לחוק. אבל על זה אמרתי, כבר נשמעה קרן החירות בממשלת ישראל, שלה ושל העם היושב בציון, ואין משיבין לאחר מעשה. אי-אפשר לעצור את תקיעת השופר, את תקיעת קרן החירות הזו של ממשלת ישראל ושל אזרחי ישראל. והדבר הזה, בעזרת השם, רק ילך ויתגבר, כי יש לנו אחריות כלפי אזרחי ישראל, יש לנו אחריות כלפי העם היושב בציון.
החבורה שיושבת כאן הם חסרי אחריות. הם מוכנים לבטל את כל החוקים, להחזיר אותנו, חברת הכנסת עזוז, לימי הביניים החשוכים, שבהם דבר המלך הוא החוק. אין נימוקים, אין ניסיונות להביא להכרעת הרוב. מה שאומר המלך זה החוק. זה בדיוק מה שאתם עושים עם יצחק עמית.
מה הבעיה בזה, אם אנשים רוצים ללמוד תואר? הרי מה אנחנו כל הזמן אומרים? החרדים צריכים לצאת לשוק, לעבוד, לחזק את הכלכלה של מדינת ישראל. אז מה אומרים להם? אנחנו מוכנים שתצאו לעבוד, אבל רק במשרות נמוכות שמצריכות רק תואר ראשון. רק תואר ראשון תוכלו ללמוד לפי אורח חייכם, תואר שני כבר לא. לא אומרים לך, חברת הכנסת עזוז, שתלמדי תואר שני בהפרדה. לא. הם אומרים: אנחנו רוצים שיהיה לנו מסלול בשבילנו בהפרדה.
מה הבעיה? אני הייתי מרכז גברים חרדים במכללת אשקלון ובאוניברסיטת בר-אילן כחבר סגל באוניברסיטה. הייתי מרכז התחום. היה להם מקום נפרד, קטן, לא מפריע לאף אחד, שם הם היו בהפרדה. מה הבעיה עם זה?
זה לא נכון.
אבל זה שקר. היושבת-ראש תענה לך. היושבת-ראש, את מוכנה? את מוזמנת לענות לה.
יושבת כאן מי שכתבה את החוק - -
- - ואומרת לך את הדברים בצורה מפורשת. מספיק, מספיק עם השקרים. מספיק, באמת, חברת הכנסת עזוז. הרי אם היה לך את זה כתוב בחוק, היית מקריאה לי עכשיו את הסעיף מתוך החוק. אבל את מהדהדת את השקרים, אין לך שום אסמכתא לזה. יושבת כאן מי שכתבה את החוק, אומרת לך: לא קיים, לא היה ולא נברא. למה? די עם ההסתה.
תקריאי.
בוודאי. היא עונה לך על זה. יש מקומות, יש מוסדות - - -
בכל מקרה, ברור שיש מוסדות ששם כל המוסד כולו הוא בהפרדה מגדרית, כמו - - -
בטח שיש.
קמפוס. נכון. נכון. זה בסדר. מותר להם. זה מה שהם רוצים. אף אחד לא מכריח אותך ללמוד שם.
המרכז האקדמי לב, למשל, יש לו קמפוס גברים וקמפוס נשים. מה, זה מפריע לנו? אין שום בעיה.
אתם יודעים, אני רוצה לחזור לחוק שנמצא כאן על השולחן יחד עם החוק שעבר אתמול בקריאה השנייה והשלישית, חוק-יסוד: לימוד תורה. פשוט כמה שאני אזדעזע כאן מעל הדוכן, מהמחזה שהיה כאן – לראות עשרות חברי כנסת של עם ישראל, בכנסת ישראל, מרימים יד בתורת משה, מרימים יד נגד המשפט האלמותי "לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת ישראל ובמדינת ישראל". הרמתם יד נגד המשפט הזה. אני לא יודע מה חשבתם לעצמכם. מה תספרו לנכדים שלכם? מה תספרו לילדים שלכם: אנחנו שונאי תורה? אנחנו מתכחשים למורשת שלנו? אנחנו חושבים שלימוד תורה זה דבר לא חשוב? אנחנו לא מבינים שלימוד תורה זה מה ששמר והגן על עם ישראל בכל הדורות? לא הבנו את זה? בשביל לצאת ולהסית נגד החרדים עמדנו כאן במליאה והרמנו יד בתורת משה?
באמת, דוגמאות כל כך רבות לכל מיני אמירות שיצאו נגד לומדי התורה. קשה לי להבין. הרי אתם חוגגים את חג החנוכה. על מה אתם חוגגים את חג החנוכה? מה, אתם מתייוונים? אם אתם מתייוונים, תפסיקו לחגוג את חג החנוכה. על מה חג החנוכה בכלל? על זה שגזרו גזרות: לא לשמור את הדת, לא לשמור שבת, לא לקדש את החודש, לא לעשות ברית מילה. איך אתם באים לכאן ומרימים יד נגד התורה, מרימים יד בתורת משה? אין לכם בושה? מה אתם חושבים? שכל אותם מסורתיים שבטעות הצביעו לכם לא רואים את זה, לא אומרים לעצמם: איך הם הרימו יד נגד חוק-יסוד: לימוד תורה? איך הם מתכחשים למורשת שלהם, איך הם מתכחשים לערכים שלהם?
המן בא לאחשוורוש ואמר לו: בוא נשמיד את היהודים, כי הם עסוקים כל הזמן בשה"י פה"י – שבת היום, פסח היום. הם כל הזמן לומדים. הם לא עושים כלום, רק לומדים תורה. כל החגים שלנו מבוססים – חג שבועות על מתן תורה, שמחת תורה, פורים, חנוכה. מה, אתם לא קוראים, להבדיל, קדיש על מישהו שנפטר? רובכם מן הסתם – כל אחד יש לו משפחה – אומרים בקדיש: "על ישראל, ועל רבנן, ועל תלמידיהון, ועל כל תלמידי תלמידיהון - - - דיתבין דעסקין באוריתה קדשתא". אתם מבקשים מהתורה הזאת שתגן על הנפטרים שלכם, מתלמידי חכמים, על רבנן, החכמים והתלמידים שלהם, ותלמידי-התלמידים שלהם. אתם אומרים קדיש. איך אתם באים כאן ומצביעים נגד לומדי תורה? אין לכם רשות לומר קדיש יותר, אלא אם כן תחזרו בתשובה על הדבר הזה.
אין לך רשות.
אתה לא יכול לומר, לקרוא לקדוש ברוך הוא שיגן על הנפטר בזכות רבנן ותלמידיהון ותלמידי תלמידיהון, ואז לבוא כאן ולצאת נגד לומדי תורה, ואז לבוא לכאן ולומר: תעצרו את אלו שתורתם אומנותם. איך אתם חיים בפרדוקס הזה? איך אתם חוגגים את החגים שלנו? מה, שכחתם מה זו יהדות? שכחתם מה זו תורה? לאן הגענו? באמת, משפט כל כך פשוט: לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת ישראל. זה החוק. מה אתם רוצים מהתורה? ואחר כך תבואו ותשתמשו בתורה ככלי כשאתם צריכים אותה, בתלמידיהון, בתלמידי תלמידיהון? באמת, הייתי בטוח שלפחות חלקים מכם יצאו החוצה, לא יצביעו, יחרימו. לעמוד כאן ולהצביע נגד, לעמוד כאן ולהרים יד בתורת משה? וגם עכשיו, שוב. מה החוק הזה אומר? בא בג"ץ, באה איזבל המרשעת ואומרת: אל תעצרו רק את אלו שלא לומדים. אם הייתם עוצרים את אלה שלא לומדים – בסדר, אין לי בעיה עם זה; תעצרו דווקא את אלו שלומדים, דווקא את תלמידיהון ותלמידי תלמידיהון. איך אתם באים אומרים כאן: תעצרו אותם – ואז הולכים ואומרים קדיש ומשתמשים בשם שלהם?
לא מאוחר, לא מאוחר לחזור בתשובה, חבריי לאופוזיציה. לא מאוחר להפסיק את השנאה וההסתה. מחבר הכנסת שטרן אני לא מצפה, כי שנה ופירש קשה מכולם. השנאה שלו כלפי החרדים היא דבר שאני באמת מרחם עליו. אני מרחם על חבר הכנסת שטרן. שנה ופירש קשה מכולן. לו הכי קשה. הוא מקנא. הוא רואה תלמידי חכמים, הוא אכול קנאה. הוא לא מסוגל לראות את זה, אז הוא נלחם בהם.
לא אתה – הוא. אבל איך אתם באים ומרימים יד בתורת משה? איך אתם באים ומרימים יד נגד תלמידי חכמים?
זו לא התורה שלך. זו לא התורה שלך. חוק-יסוד לימוד תורה זה תורת ישראל, לא של הרפורמים, לא של המתייוונים.
אצלך את בית המקדש היית רוצה בתל אביב. אתם מחקתם את ציון מסידור התפילה שלכם. אתם מחקתם את ציון מסידור התפילה שלכם. לא אני אמרתי את זה. אמר דוד המלך: "הלא משנאיך השם אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי". לא אני אמרתי, בתהילים זה כתוב.
אתם שונאי השם. אתה שונא את התורה. אתה שונא את תלמידי החכמים. זו בוודאי לא התורה. אם מישהו חשב אחרת, חוק-יסוד: לימוד תורה, שהביא הרב גפני, זה לא התורה שלך. התורה שלכם לא תעבור כאן כחוק-יסוד.
"הלא משנאיך השם אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי".
אני אחזור על השאלה, חבר הכנסת כהן. שאלתי איך מלאכם ליבכם להרים יד בתורת משה אתמול, להרים יד נגד לומדי התורה? מה, אתם לא אומרים בקדיש "על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון"? אתם לא קוראים ומבקשים מהקדוש ברוך הוא, לעילוי נשמת הנפטרים שלכם, בזכות רבנן ותלמידיהון? ואתם מצביעים נגד לומדי תורה?
איך זה קשור אחד לשני? בוודאי שערבים, בשביל זה אני מוכיח אתכם. אני ערב, כואב לי על מה שאתם עושים.
כואב לי. לא. אז אני הסברתי, אני אמרתי, אני הסברתי יפה מאוד.
בוודאי שכן, בוודאי שכן. תפילה לשלום חיילי צה"ל, תפילה לשלום המדינה.
חברת הכנסת בן ארי, מכיוון שפתחת את הפה אני אגיד לך משהו. את יודעת, חברת הכנסת בן ארי, יש מושג הלכתי שנקרא אישה קטלנית. את מכירה את המושג, מה זה אישה קטלנית? לא.
יש מושג שנקרא אישה קטלנית.
אישה קטלנית זה, לא עלינו ולא על אף אחד, אישה שהתאלמנה משני בעלים.
משניים. לשלישי כבר אומרים להיזהר.
חברת הכנסת בן ארי, את הרגת את מפלגת כולנו, הרגת את יש עתיד, עכשיו את בדרך להרוג גם את בנט? הרגת את כולנו, הרגת את יש עתיד, עכשיו את בדרך להרוג גם את בנט? באמת?
זה בסדר, אני מאחל לבנט שיכניס אותך טוב-טוב לרשימה, שתהרגי גם את המפלגה של בנט.
חבר הכנסת לפיד, למיטב ידיעתי זה שניים ומזהירים את השלישי, אבל יכול להיות שיש דעות אחרות.
אחרי שלושה?
אז אתה אומר, בנט יכול לקחת אותה עדיין. בסדר, נלך לפי הפרשנות שלך.
אצלכם, התורה היא שוביניסטית, התורה לא טובה לכם. התורה – היא טובה לנו רק כדי לגייס אותה נגד החרדים ונגד לומדי התורה.
אתם, המפלגה שלכם, חבר הכנסת סובה, המפלגה שלכם, כשהייתם בממשלה הקודמת, אמרתי אז לחברת הכנסת מלינובסקי שהיא, ביחד עם השר כהנא, היא הקולמוס שבאמצעותו הקואליציה שלכם חרטה על קרן השור: אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל. זה מה שעשיתם בממשלה הקודמת. ברפורמה בכשרות, בשבת, כל הקדוש והיקר לעם ישראל – אתם חרטתם לעצמכם: אין לנו חלק ונחלה. לשמחתנו, העם היושב בציון שלח אתכם הביתה, או, אפשר לומר, לירכתי המליאה. ואנחנו תיקנו. תיקנו, מתקנים את הכשרות; ותיקנו את הניסיונות שלכם לפגוע בחרדים עם הקומה הכשרה בתקשורת שלהם; תיקנו ואנחנו מתקנים את כל מה שרציתם לפגוע בו, כל הקדוש והיקר לעם ישראל.
והינה, בזכותכם ובזכות כנופיית שלטון החוק, שמסדרת לכם את המשפט כמו שאתם רוצים ונאבקת בחרדים למענכם, אנחנו גם זכינו אתמול להעביר כאן את חוק-יסוד: לימוד תורה, שאתם, באמת, לחרפתכם ולבושתכם, לצערי הרב, עמדתם כאן והצבעתם נגד לימוד התורה. הצבעתם נגד תורת ישראל. והיום אתם מתכוונים להצביע שוב נגד לומדי התורה, נגד אלו שתורתם אומנותם. היום אתם ממשיכים לחרוט עם הקולמוס על קרן השור: אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל ולא בתורתו, לא ברבנן, לא בתלמידיהון ולא בתלמידי תלמידיהון. אל תזכירו אותם בקדיש שלכם. תורידו את רבנן, תלמידיהון ותלמידי תלמידיהון מהקדיש שלכם.
אתה מחקת את ציון מסידור התפילה שלך. אז זה בסדר, אתה יכול להמשיך, אתה יכול להמשיך למחוק את ציון מסידור התפילה, ולדאוג לבקש מחולדאי שיקים לך כותל מערבי בתל אביב. אתה יכול. אנחנו לא מתנגדים.
אנחנו לא מתנגדים שרון חולדאי יקים לך כותל מערבי בתל אביב, כמו שביקשת פעם. אנחנו בעד. הרי מחקתם את ציון מסידור התפילה שלכם, אז מה זה כבר לשים כותל מערבי בתל אביב?
יש עוד הרבה דברים חשובים שכדאי שתשמעו.
אני רוצה לומר לכם, לסיכום הדברים, כי אני רואה כבר שהמליאה מתמלאת, שאנחנו נחושים לעמוד במשימה שלנו. אנחנו נחושים. יחד עם חברי שר המשפטים הבאנו החלטת ממשלה היסטורית בשבוע שעבר, שאומרת לבג"ץ: אתם לא מעל החוק. אתם כפופים לחוק. אם כבר יש רשות אחת שהיא מעל הרשויות האחרות, זה בבירור הרשות המחוקקת. כי הרי גם שופטי בג"ץ נשבעים אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ומי קובע את החוקים? הבית הזה.
אתם אומרים לאנשים שנמצאים כאן ביציע: לכו לקלפי, תבחרו מה שאתם רוצים, אנחנו כאן רק עציצים, מי שיקבע בסוף את החוקים זה בג"ץ. נכון, חבר הכנסת דוידסון? זה מה שאתה אומר. הוא אומר לכם: אל תלכו לקלפי, בג"ץ קובע הכול. ואני אומר לכם שאנחנו עומדים על דעתנו, עומדים על שלנו, עומדים על שלכם, עומדים על להסיר את שלשלאות התעמולה, עומדים על הסרת שלשלאות התעמולה ושלשלאות עולו של בג"ץ מעליכם, מעל העם היושב בציון. אנחנו מסדרים את העניינים – התקשורת בקרוב נפתחת לתחרות, אתם כבר רואים את הניצנים שלה. ערוץ 15 כבר ממוחרתיים יתחיל לשדר בכבלים ובלוויין לעוד מאות אלפי משקי בית שלא מקבלים את זה; גם בג"ץ מתחלף כולו, בעזרת השם, בקרוב; יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, כולם כלבוש נחליפם ויחלופו. תודה.
5,771 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.