אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בשביל לשים במסגרת הנכונה את הצעת החוק שאנחנו דנים עליה כאן היום, אחרי כל כך הרבה רעל, התנגדות והסברים, וכמה דיו נשפך עם מכתב הרמטכ"ל ועם עוד ועוד, רק להסביר על מה אנחנו מדברים כאן. ישנה הגישה המאוד מאוד מאוד ברורה של קבוצה ענקית – אבל אני חושב שהיא ממינוף פוליטי – שמבקשת להשתמש בטיעון הזה של הסדרת מעמדם של לומדי התורה 50 שנה. הכאוס הזה משרת בדיוק את החלק הפוליטי שהם רוצים להוביל – להוביל הפרדה, להוביל פלגנות, להוביל שנאה. יש מי שבוחר בדרך הבן-גוריונית. למרות כל מה שיגידו, כשאמר בן-גוריון: כן, מי שלומד לומד, ומי שלא לומד שיתגייס, אז התחילו להסביר: כן, אבל אז היה רק 400 ו-800, ולא הייתה המלחמה, ולא היה הכול. אז בואו נוציא אותו מהקבר ונשאל אותו למה התכוון המשורר.
אבל, ממש לא. חלק מהריפוי, אני חושב, התחיל בהובלה של יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי, שנהג באחריות יתרה בכל הקדנציה הזו. לא שמעתם אותו מתראיין ושופך רעל. הוא ניסה להגיע לעוד הבנה ועוד הבנה ועוד הסכמות בנושא החוק להסדרת מעמדם של לומדי התורה לאורך כל הקדנציה, באחריות יתרה. הוא היה בקבינטים וידע את המשמעויות, ולצד זה רצה להגיע למצב שאפשר להוביל את המדינה הזאת למסלול שיכול ללכת ביחד.
וכשראינו שהדבר הזה נמצא במבוי סתום, בדיוק מאותה מטרה של הקבוצה שנמצאת כאן בצד ימין, שביקשה להגיע לכאוס, לא להגיע להסדרה – כי אם היו מגיעים להסדרה, יכול להיות שהיו היום עוד כמה אלפים; כשמדברים על חוסרים, זה בדיוק מענה לאותו מכתב הרמטכ"ל. כשמדברים על הקפאה – של מי? של קבוצה גדולה שהמדינה שינתה איתם את ההסדר במעמד צד אחד, ללא ידיעתם. ברגע אחד הופכים אותם לעבריינים.
אז מה חשבתם באמת? גם הצופים הרי מבינים שאתם לא מדברים בצורה רציונלית. אתם באמת חושבים שבדקה אחת כל 70,000–80,000 העריקים – אני לא יודע בכמה מדובר – יכולים לבוא לצבא ונגייס את כולם? ושבו בנים לגבולם? הרי אתם מבינים שאתם לא רוצים את זה. יום אחר כך אתם כולכם תגידו: זה לא הצבא שדיברנו עליו ולא מעוניינים. אבל איך מתחילים במסלול כלשהו? זו בדיוק הדרך. אתמול, לזכותה של כנסת ישראל – אני חושב שזו סנגוריה אמיתית בשלושת השבועות – עובר חוק-יסוד: לימוד תורה. מי חלם שבמדינת היהודים נצטרך לחוקק חוק שלימוד תורה הוא ערך עליון? לא חלמנו שנגיע לזה, אבל זה בדיוק המקום שאליו אתם הובלתם, ויש לכם זכות רבה בזה – לך, יאיר לפיד, ולכל הקבוצה שאתם מובילים.
ראיתם – וכשאתם כל הזמן אומרים: העם לא איתכם, אני שואל אתכם שאלה: אתם באים כאן לקדנציה הזו עם 24 מנדטים. עשיתם את המקסימום בכל מהלך הקדנציה הזו. כשהולכים בסוף, בסקרים, חברתם לבנט, כי אחרת אתם לא עוברים את אחוז החסימה. אתם רוצים להחליף את העם? משהו לא עובד הרי ברעל הזה. מהרגע הראשון, כשנפתלי בנט שופך רעל על כל לומדי התורה, הוא רק יורד בסקרים. אז רגע, אתה רוצה להחליף את העם? למה אתם תמיד טוענים: העם איתנו, העם איתנו, אנחנו הרוב? בסוף מסתבר שגם בסקרים זה פשוט לא עובד. אם איזנקוט דיבר על איזה 3%, כולכם שפכתם עליו רעל, ואתם רואים שהוא בסקרים מתייצב. אני לא חושב שהוא בסוף יכול להוביל את המדינה מסיבה מאוד פשוטה: הוא מגיע עם קבוצה מסביבו; מגיע עם יאיר גולן ומגיע איתכם, והינה, מחשקים אותו מצד ימין ליברמן ומצד שמאל יאיר גולן, והכול בסדר. אנחנו בטוחים שזה לא יקרה.
אבל אני רק אסביר לכם, הרעל הזה לא עובד ברחובות. אתם חיים בתוך עצמכם, ותסתכלו בסוף על הסקרים ועל הכול. לכן אני חושב שהתהליך הנכון והריפוי יתחיל להיעשות לאחר חוק-יסוד: לימוד תורה. כרגע בואו נקפיא את המעצרים, נעבור את התקופה הטעונה כל כך הזו של הבחירות, ולבסוף נשב סביב שולחן אחד ונוכל להסדיר את מעמדם של לומדי התורה בצורה נכונה. תודה רבה.
596 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.