כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אתמול אתה, היושב-ראש, ישבת כאן, ואני דיברתי על ניחום אבלים אצל משפחת פייסל בחיפה. אחרי שדיברתי כאן קיבלתי הרבה טלפונים בנושא, אבל לפני כן אני רוצה להזכיר לכולם: משפחת פייסל גרה בחיפה, משפחה שאין לה שום קשר לארגוני פשע, למשפחות פשע. הבן שלהם – ילד, נער, עם כמה נערים ניגש לקיוסק קרוב לקנות שתייה. עומדים שם, מגיע רכב, עוצר, יורד חמוש, יורה בכל מי שנמצא שם, הורג שניים, פוצע שניים. ויאם פייסל נהרג, ועוד בחור בשם ג'ונתן חורי, גם הוא מחיפה, גם הוא נהרג. בני 17. ועוד שני פצועים, אחד מהם קשה מאוד, בבית חולים. הוא היה בחור צעיר שנרשם לאוניברסיטה, רצה להמשיך את הלימודים שלו, להתבסס במדינת ישראל, לחיות. משום מקום מגיע מישהו, יורה בו באמצע הרחוב, ליד הבית שלו – וכלום לא קורה במדינה. 155 נרצחים רק בחברה הערבית מתחילת השנה, וכאילו כלום לא קורה. אם רק הייתי מתרגם את ההצהרות של שר הכישלון בן גביר למעשים ואת הטיקטוקים שהוא יוצא בהם – כאילו, מרגישים שאנחנו נמצאים בגן עדן. התגברנו על כל הפשיעה, על כל ארגוני הפשע, על כל מה שקורה. אבל זה לא ככה, אנשים עדיין נרצחים ברחובות. והתעוזה של הפושעים, הרוצחים, היום, כשהם נכנסים לתוך הבית ורוצחים אנשים בתוך הבית, כאילו אין שלטון, אין מדינה, הפקרות.
אתם קולטים? מישהו ישן במיטה שלו, מישהו יושב בסלון שלו, מישהו מעז להיכנס לתוך הבית ולרצוח אותו רק בגלל דבר אחד – כי לא הסכים לשלם פרוטקשן, דמי חסות. ודמי חסות היום משתלטים על הכול. אותם ארגוני פשע היום מגלגלים מיליארדים. הרי היה דוח שפרסמו עכשיו – שהמדינה מפסידה 23 מיליארד שקל רק בנושא הפרוטקשן. אנחנו משלמים יותר על הירקות והפירות כי אנשים משלמים פרוטקשן. אנחנו משלמים יותר על הדירות כי אנשים משלמים פרוטקשן. ואז מוציאים את זה מתוך המחיר, והאזרח הפשוט, שהולך לעבוד כל היום בשביל לפרנס את המשפחה שלו, נדרש לשלם לאותם ארגוני פשע. והציבור הכללי גם נדרש לשלם, כי אותו קבלן שנדרש לשלם פרוטקשן – הוא צריך להביא את הכסף. מאיפה הוא יביא את הכסף? מאותו איש שבא לקנות את הדירה, וזה מעלה את המחיר של הדירה בכמה אחוזים.
ואני שומע רק הצהרות: מכניסים את השב"כ, לא מכניסים את השב"כ, השב"כ ייכנס, מיליארד שקל נשים ונשקיע כדי שהשב"כ ייכנס. הרי ארבע שנים אתם יושבים בממשלה הכושלת הזאת, ממשלת 7 באוקטובר. עכשיו, לקראת הבחירות, נזכרתם שצריך להכניס את השב"כ? הרי אני מדבר על נושא הכנסת השב"כ - - -
שנים. על להכניס את השב"כ – גם כשהייתי שר דיברתי על זה.
בממשלה הקודמת בכל פעם העליתי את הנושא – שהשב"כ צריך להיכנס ולטפל. אבל אני אומר לך משהו אחר: אני השתתפתי באחד הדיונים בוועדה לביטחון לאומי, ונאמר לי שהשב"כ נכנס – כשפוגעים בראש רשות השב"כ צריך להיכנס, במיוחד עם ראשי הרשויות. והיו שבעה מקרים שבהם השב"כ נכנס, הצליח לפענח ולהגיע לרוצחים. אז למה אנחנו לא מעבירים חלק מהכלים שנמצאים בשב"כ למשטרה? הרי גם המשטרה היא גוף ביטחוני. כשהמשטרה היא גוף ביטחוני, אתה יכול להעביר חלק מהכלים, כמו רוגלות, ואני לא יודע למה אתם מתנגדים להכניס את הרוגלות. במה זה פוגע בכם? מי שישר לא מפחד. שיכניסו רוגלות. מפחד מי שלא מתנהג נכון. למה לא מכניסים את הרוגלות?
הרי אני שמעתי קציני משטרה אומרים לך: תשמע, משפחות הפשע יכולות לשלוח בווטסאפ מה שהן רוצות, ואנחנו לא יכולים לעלות על זה; הן יכולות לדבר בווטסאפ על מה שהן רוצות, ואנחנו לא יכולים לעלות על זה. אנחנו יודעים שיש כלים שאנחנו יכולים לתת למשטרה. המשטרה יכולה להתגבר על הפשיעה שיש היום. יש לנו משטרה טובה, אבל לא נותנים לה את כל הכלים. אני אומר לך: אני מדבר ארבע שנים גם על הקמת מטה חירום לאומי של השב"כ, של המשטרה, של הפרקליטות, של מס הכנסה. רק לפני שבוע אני שומע שהייתה החלטת ממשלה להקים מטה חירום לאומי, רק לפני שבוע. ולפני שבוע גם התחילו לדבר על הכנסת השב"כ, וארבע שנים נרדמו.
אתה יודע כמה נרצחים יש במדינת ישראל מאז שהממשלה הזאת הושבעה? יש מעל 1,030 נרצחים במדינת ישראל בגלל ארגוני פשע ופושעים. אבל אני אומר, ואני אמרתי את זה הרבה זמן: אנחנו נתקן את הכול. אני אהיה השר לביטחון לאומי – אתם יודעים מה? אני אתקן את זה. אנחנו לא צריכים שר לביטחון לאומי, אנחנו צריכים שר לביטחון פנים, כי אין לנו ביטחון בפנים. את כל הסיסמאות האלה צריך לזרוק, ולא צריך סרטונים שבהם שר יעמוד וידבר על מה שהוא עשה בבתי סוהר, מה עשה ואיזה אוכל אוכלים. תעשה, תשתוק, תטפל ותביא תוצאות. זה תפקידו של שר, ולא להתגאות אצל הספר – אם אתה מוריד שערה, רק שערה על כל בית שהרסתי, אני אהיה קירח. אתה לא צריך להגיד את זה. עשית – תשתוק. תטפל, אל תתגאה בסרטונים שאתה עושה.
זה בדיוק מה שעושה השר לביטחון פנים, השר הכושל הזה, כשהתוצאות הן אפס. כשאנשים ואזרחים מפחדים לצאת מהבית, אימא מפחדת לקחת את הבן שלה לגן, ואישה מפחדת שתאבד את בעלה כשהוא יצא לעבודה – אין ביטחון פנים במדינת ישראל. אתה שר כושל, לא קיימת את העבודה שלך ולא עשית את העבודה שלך. שר שלא מפחד, בכל רצח שמתבצע במדינת ישראל, הוא מגיע לשם, מתחקר ושואל: מה קורה ואיך קורה.
משפט אחד, ואני מסיים, היושב-ראש.
אמרתי לך שביקרתי את משפחת פייסל בחיפה. ביקרתי אותם שמונה ימים אחרי הרצח.
שמונה ימים אחרי הרצח שאלתי אותם: הגיעה המשטרה? חקרה אתכם? שאלה אתכם? והתשובה שלהם הייתה: לא. אז אם השר היה מגיע לכל רצח, מביא את המפכ"ל, מביא את מפקד המחוז, מביא את כל צמרת המשטרה ואומר להם: אני רוצה לקבל נתונים והתקדמות בחקירה בכל יום – המצב היה אחר במדינת ישראל. אבל זה לא מעניין אותו.
888 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.