אפשר? יופי, תודה רבה. ובכן, הקואליציה מעבירה עוד חוק, שזה כבר לא VIP, זה כבר VIP של דם כחול, כחול מכחול, דם סגול. זה אנשים שלא רק שהם מקבלים פטור משירות, פטור מסכנה, פטור מנשיאה בנטל, פטור מהשתתפות, פטור מלקיים את החוק – הם מקבלים גם פטור מהסנקציות שנובעות מזה שהם מפירים את החוק. זה חוק שאומר: מותר לא לקיים את החוק, ואסור בשום פנים ואופן להעניש את מי שמפר את החוק. לא, לא, זה כרטיס יציאה מהכלא, אשכרה. הקפאה של המעצרים, אסור לעצור אותם.
את רואה משתמט חרדי – כי רק חרדים הם משתמטים ברישיון, המשתמטים או העריקים האחרים הם נעצרים, נעצרים ועוד איך, וחלקם ילכו לכלא גם כן, ולא משנה שחלקם זה מסיבות רווחה וסיבות כלכליות וסיבות משפחתיות וסיבות נפשיות, כך או כך הם ייעצרו וייענשו וישלמו את המחיר. אבל אם אתה גבר מסוג יהודי עם כיפה מסוג מסוים, אתה רואה אותו – היו אומרות פעם, כשהייתי קטנה, "על הפרנג'י", נכון? משהו כזה, היה ביטוי כזה – בכיף שלו הולך, בין הזמנים, למעיינות, לטיולים, עם המשפחה, אולי בהפרדה מגדרית, אולי לא בהפרדה מגדרית – משום שזה לא באקדמיה, בכל זאת; באקדמיה חובה הפרדה מגדרית, אבל בטיולים יכול להיות שיש מצב להקלות. אבל בכל מקרה, הוא פטור מדאגה, לא צריך לתת דין וחשבון, לא להיענש, לא להיעצר, חלילה, לא ללכת לצבא, חלילה, לא להסתכן, לא להילחם, לא לשרת. כלום. ככה, כרטיס חופשי-חיים. לא חודשי, לא שבועי – חיים. החיים בתור עליון, פשוט עליון, מעל כולם. כל הפלבאיות והפלבאים, אנחנו, צריכות ללכת לצבא. חלקנו אומנם לא היו לוחמות גדולות, כי עם פרופיל 31 לא מתקבלות לקרבי, אבל לשרת צריך. אלוהים יודעת, בנות משרתות, או-הו משרתות. אלוהים גם יודעת שלכל סוגי הכיפות יש מה להגיד נגד שירות של נשים, ומאמץ וקרביות ולוחמנות של בנות ונשים בצה"ל. אבל יש סוג מסוים של כיפות, שנמנה עימו סוג מסוים של פוליטיקאים, שמקבל פטור גורף, הורס.
האפליה עוצרת הנשימה המטורפת הזאת בין דם לדם, בין אזרחות לאזרחות, בין זכות לחוסר זכות, בין זכות-יתר לסתם שירות – לא מספיקה. מה עוד עשו? ממש, זה כאילו הדובדבן על קצפת האירוניה והטירוף והשחיתות והגועל והשיגעון. לא זו בלבד שאוסרים על צה"ל לנסות לגייס את העריקים החרדים, אלא נתנו לצה"ל את התפקיד של להחליט מי נחשב בן ישיבה לצורך חוק הפטור ממעצרים, כן, כן. צה"ל אמור לפנות שלושה מפקדים בכירים – זה דרגת אלוף משנה ומעלה – והם לא יעסקו עכשיו בחזית בצפון, לא בחזית בעזה, לא בהתכוננות, חס וחלילה, לתרחישים עם איראן, לא בחזית המיותרת והמוגזמת של הגנה על טרור יהודי ביהודה ושומרון, לא במאמצי ההגנה מפני טרור פלסטיני ביהודה ושומרון. לא. הם יעסקו בלהחליט מי מהחרדים נחשב בין ישיבה לצורך פטור ממעצר.
עכשיו, תנו לי לספר לכם סוד. אתם חושבים וחושבות לעצמכם: זהו, החרדים קיבלו הכול, הכול, מה עוד אפשר לתת להם? באמת, מה עוד אפשר לתת להם אחרי שנותנים להם פטור ממעצר על זה שהם משתמטים?
בדיוק. אז באים ראשי ישיבות ספרדים ואומרים: אסור בשום אופן לתמוך בחוק הזה, למה? כי החוק הזה מייצר פיקוח על מי לומד ומי לא לומד בישיבה, ואסור שחלילה, רחמנא ליצלן, יהיה פיקוח על מי לומד ומי לא לומד בישיבה. למה? כי הרי בסוף, בינינו, בואו, ללמוד בישיבה זה קשה מאוד, זה לא עניין של מה בכך. ישבתם פעם ללמוד דף גמרא, משנה, חז"ל, כל היום? מאוד קשה. חפירה מאוד מאוד משמעותית. מרתק לעיתים, משעמם לעיתים, חוזר על עצמו לעיתים, לעיתים וואו, אבל קשה, ממש לא כולם בנויים לזה. אז הרבה לא לומדים בישיבה. חלקם אולי אפילו לא באים לישיבה. החוק הזה, הוא לא בא לייצר איזה מנגנוני פיקוח אמיתיים על מי לומד. אפילו לא על מי בא. ויותר מזה, הוא אומר: ישיבה שיתברר שבאמת לא לומדים בה ולא באים אליה – תיסגר; לא נורא, תלמידים שלא באים ולא לומדים – הם יירשמו בישיבה אחרת. הקומבינה הצרופה. באמת כפיים, כפיים לאריה דרעי, שהופך את השחיתות לאומנות. באמת באמת, אם היה פרס נובל לשחיתות, אריה דרעי היה זוכה בו. אילו היה פוליצר לחוקים מושחתים – אריה דרעי היה זוכה בו. אילו הייתה אליפות העולם, מונדיאל בשחיתות – לא היה רואה ממטר לא את מסי, לא את רונאלדו, לא את אמבפה. לא היה רואה אותם.
בקיצור, חברות וחברים, אנחנו פה – חלקכם שותפים, אגב, להישגים המפליגים האלה של השחיתות, וחלקנו נצביע נגד, אבל כך או כך, כל אזרחיות ואזרחי ישראל, כולם שותפים למדרגת שחיתות של מעלה. מי הייתה מאמינה שיש כזאת מדרגת שחיתות של מעלה, זוהרת, משגעת והורסת, וקוראים לה הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה), פטור מפטור של הפטורים של גדול גדולי הפטורים, כרטיס יציאה מהכלא לבחורים שאריה דרעי והחברים שלו רוצים ביקרם.
735 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.