תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רק אציין, רק כדי שתראו כמה מגוון יש לנו ביש עתיד: חבר הכנסת בליאק תומך מכבי - - -
אוהד, אוהד. אני לא רואה כדורגל. אני רק יודעת שאנחנו בית"ר.
בדיוק. אוהד מכבי, ואני בית"ר. בית"ר, ויש לנו במשפחה גם בני יהודה, כדי שלא - - -
תל אביב כבר לא כזאת אדומה. אתם רואים, יש את הוויכוחים האלו גם בתוך יש עתיד, בתור מפלגה לאומית ליברלית.
טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פורסם הבוקר בגל"צ, אני מקריאה: "בשר נרקב, עובש של הקירות ותשתיות קורסות: המוצב בגבול לבנון שלא ראוי למגורי אדם ועדיין – מאכלס יותר מ-100 לוחמי מילואים. תיעודים שהגיעו לידינו ועדויות של לוחמים ממוצב ציפורן, שנמצא בגבול לבנון ליד מרגליות, מעלות תמונה קשה. המוצב סובל מתנאים תברואתיים בעייתיים למדי: חדר האוכל של המוצב נסגר על ידי חיל הרפואה בגלל שנמצא בתוכו בשר שנרקב שם במשך חודשים והעלה ריח, ונאלצו להפוך חדר אחר במוצב לחדר אוכל; משאית שעלתה באש בכניסה למוצב גרמה לנזקים של הצתה גם לחלקים מהמוצב; הלוחמים מצאו עובש על הקירות; אין ניקוז מים בתוך המוצב – מים זורמים בתוכו ונוצרו שלוליות בתוכו. וכך החיילים נאלצים לישון בתנאים רעים, תשתיות קורסות ומטבח שלא עומד בתנאי הסניטריה. אחד המפקדים אמר לנו: 'זה מוצב שאינו כשיר לשהיית בני אדם, איך מביאים לפה חיילי מילואים?' באוגדת הגליל, אוגדה 91, שאחראית על המוצב, מודעים למצב ומנסים לסייע, אבל כאמור, התנאים מורכבים מאוד וצה"ל מתקשה לספק לחייליו תשתיות ראויות".
ואני רק אומרת: למה מחכים? שהעורף האזרחי שוב יגייס כספים, שוב יתגייס, ישלח – מה? אינסטלטורים שיתקנו שם את כל הדברים? אתם זוכרים בתחילת המלחמה, כשגויסו הון תועפות של כספים כדי לעזור לחיילים? מה נסגר? עכשיו, אני לא לגמרי מתפלאת, כי באותה השעה שהביוב זורם לחיילים שלנו במוצב יושב פה שר הביטחון ומצביע בעד חוק של השתמטות. והממשלה הזו, של אותם החיילים, של אותם המילואימניקים, שרוצה להאריך להם את השירות, שרוצה לקצר את הזמן שלהם באזרחות ובכלל את הזמן שלהם עם המשפחות שלהם, מעבירה פה חוקי השתמטות באותו זמן בדיוק. ותוך כדי כך באים לאותם חיילי מילואים שלא ראו בית, שלא ראו בית, ואומרים להם: אתם תמשיכו לשרת, ואתם תגורו בתוך הביוב, אתם תגורו עם העובש על הקירות. אנחנו מודעים, אבל פשוט הכסף שלכם הולך לאנשים שלא מתגייסים, אז אנחנו מצטערים, אין לנו כרגע את היכולת לסייע לכם. אז תוך כדי זה גם צועקים עליהם וזורקים על אותם הלוחמים עגבניות סרוחות, כי אם הם מתלוננים – אז מסתבר שאם אתה מתלונן אתה שונא את התורה, ואתה שונא את היהדות, בכלל ספק אם אתה יהודי אם אתה כבר הולך לכיוון הזה.
ואני אומרת כאן לממשלה ולציבור החרדי: התורה שלנו, הנפלאה והנהדרת, היא לא הבעיה. לומדי התורה הם גם כן לא אויב, הם אחים שלנו. יש יהודים מאמינים, דתיים, חרדים לשעבר, חרדים בהווה, בני ישיבות הסדר, תלמידי מכינות, רבנים, לוחמים, אנשי מילואים שנושאים גם תורה וגם נשק. אין סתירה. הסתירה היא בין תורה לבין סחטנות; הסתירה היא בין יהדות לבין השתמטות; בין מלחמת מצווה לבין חוק שמגן על מי שלא יוצא אליה. הסתירה היא בין משה רבנו, ששואל: "האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה", לבין נתניהו, שאומר: כן, הם ישבו פה, ואני אארגן להם חוק.
ולכן צריך לומר בצורה ברורה – חוק-יסוד: לימוד תורה צריך להיקבר. ובעזרת השם, עוד כמה חודשים על ידי הממשלה החדשה הוא אכן ייקבר. חוק חסינות לעריקים חרדים צריך להיקבר, ממשלת ההשתמטות צריכה ללכת הביתה, ובעזרת השם תכף זה קורה, ובמקומה תקום ממשלה ציונית, ממשלה שתעביר חוק גיוס אמיתי, ממשלה שתבטל את הסלקציה בין דם לדם, ממשלה שתגן, שתגן על לומדי תורה האמיתיים, אבל לא תאפשר השתמטות המונית תחת איזשהו שם קדוש.
אה, כבר נגמר לי?
טוב, אז אני רק אסיים: ממשלה שתכבד את המשרתים לא רק במילים אלא בחוק, בתקציב, ובחלוקת הנטל. תודה רבה.
601 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.