תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, בנאום שלי אני מבקש להתייחס לכמה טענות ולשבור כמה מיתוסים שעלו בוועדה. הרי ראינו כולנו את חוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, של הכנסת, על דין רציפות לא רציפות, האם החוק חוקתי או לא חוקתי. אז בואו נעשה סדר.
דין רציפות יכול לחול על חוק שבעצם ממשיך גם עם מה שהיה מה"כחול". בחוק הזה, למשל, אם אנחנו נסתכל, יש בו גם מיהו בחור ישיבה, מה שנקרא תורתו אמנותו, יש את הפיקוח, משרד החינוך, משרד הביטחון, מאוחד. כתוב שם במטרות: צמצומי האי-שוויון. אגב, אין יותר מהצמצום הזה. משאירים את השוויון. אין פה שום פטור לאף אחד. כולם חייבים בגיוס. זה מה שהחוק אומר. החוק הקיים, שעכשיו מונח לפניכם, אומר שכולם חייבים בגיוס.
מה החוק אומר עוד? הוא אומר דבר פשוט. חברים, שלא יזרו לכם חול בעיניים. לא מדובר פה על חנינה, מדובר פה על הקפאה לזמן מוגבל. הוראת שעה על דבר אחד בלבד: של המעצרים בלבד. אז עולה פה שאלה: תגיד לי, ולמה לא לכולם? אין בעיה. אמרנו בוועדה: בואו נעשה לכולם. אגב, הצבא התנגד לכולם. הוא אומר: אם אני אעשה לכולם – למה? היות שלכלל האוכלוסייה אין סנקציות כלכליות כמו שיש לציבור החרדי – לציבור החרדי כרגע יש סנקציות כלכליות, אין שום הקפאה שלהן. הם ימשיכו לא לקבל את המעונות, את המחיר למשתכן, בביטוח הלאומי וכן הלאה, בתחבורה ציבורית, מה שאתם לא רוצים. אפילו עכשיו נשקל במשרד היועמ"שית של הממשלה, זאת המודחת, לקחת גם מס על החמצן שהם נושמים. גם להוריד את הסבסוד על הלחם האחיד, אל תדאגו, גם זה בראש שלהם.
לא, אחי, זה רק שלנו. אל תיקחו לנו, מה ששלנו, אל תיקחו לנו.
לא. הם רוצים להוריד את הסבסוד לנו. לכם ישאירו, אל תדאגו.
כן, אחי. זו הדרך. זו הדרך שלשם הם מדרדרים. אז אנחנו אומרים שהסנקציות נשארות. לא ביקשנו. ולכן כאשר אתה בא ומבקש בשביל כולם, אז הדבר הזה לא נכון. עכשיו, אין לי בעיה, אבל הצבא, למשל, שאלנו אותו שאלה פשוטה: כמה בחורי ישיבות שתורתם אומנותם שעצרתם, הבאתם אותם לכלא, נתתם להם 21 יום – כמה מהם הלכו משם לבקו"ם? כמה מהם הגיעו לחשמונאים, כמה לנצח יהודה, כמה לקודקוד, כמה לגולני, כמה לקריה? אה, לקריה הם לא שולחים, כי יש מישהו אחר שהולך לקריה. אוקיי, אבל כמה? אתם יודעים מה התשובה הייתה? זו התשובה: אפילו אחד אין להם. המעצרים לא הועילו. עכשיו, יכול להיות שאני הוזה, יכול להיות. אז אני רוצה קצת להיתלות: תת-אלוף, סליחה, סגן אלוף אביגדור דיקשטיין, ראש ענף חרדים בצבא, אמר ב-23 באפריל 2025: יש יכולת לבצע מעצרים, אבל זה לא אפקטיבי בקצה. האם הבחור הזה שנתפוס אותו ואכניס אותו לניידת יתגייס בסוף? לא אני אמרתי. יוסי לוי, מגייס חרדים, מנכ"ל האיגוד הלאומי לשילוב חרדים "שומר ישראל", בדיון בוועדת חוץ וביטחון התרה כמה פעמים, שלח מכתב לראש הממשלה ואמר לו: זה לא אפקטיבי, המעצרים. הוא אומר לו: אני מבקש מכל אלה לפעול להרגעת הרוחות, לעצור את הפגיעה בעולם התורה, ובעיקר לעצור באופן מיידי את גל המעצרים נגד בחורי הישיבות. זה מפריע ופוגע באופן ישיר בגיוס חרדים לשירות משמעותי בצה"ל.
אז בואו, אני שואל אתכם, מה עוד אנחנו צריכים אחרי כל האזהרות האלה לשמוע? אם הייתם הולכים ואומרים: טוב, בואו נראה כמה התגייסו בתקופה הזאת, והייתה עלייה של עוד 1,500 – אגב, אני אף פעם לא האשמתי את האופוזיציה שלא הביאו את חוק הגיוס. אתם לא אשמים, אתם עשיתם את העבודה שלכם. אני באתי בתלונות אל הקואליציה, אל חברים מהקואליציה, שהם אלה שמרדו; הם אלה שפגעו בנו, בשותפות שלנו, והם אלה שבשביל איזו כותרת באיזה ערוץ 12, 13, 11, לא יודע איזה ערוץ, הם היו מוכנים למכור את הכול. לכן הטענה אליהם. הם, בגללם לא העברנו את חוק הגיוס. זה בסדר, החליטו לעשות את זה.
אבל עכשיו אנחנו מבקשים דבר אחד – אדוני, אני מסיים – לעצור את הדימום ברחובות. רק שתדעו לכם, יש כבר שניים מהמפגינים שנדרסו, נרצחו. אני ביקשתי, והתחננו גם מהיועצת המשפטית לממשלה: עצרי את זה בלי חוק. אנחנו לא רוצים להידרדר, לא רוצים להגיע לשפיכות דמים. ואמרתי לה שאם חלילה תהיה עוד שפיכות דמים, זה על הידיים שלה, לא של אף אחד אחר, כי היא גורמת לזה.
ורגע לפני שאסיים, תודה רבה לך, אדוני בועז ביסמוט, אני יודע כמה ספגת וספגנו יחד, קללות ונאצות והכול. למרות שאמרו החברים, גם באופוזיציה, ומשרד האוצר, כל המשרדים – אמרו דבר אחד, שהמעצרים – אנחנו לא רוצים מעצרים, לא רוצים אפקטיביים. אבל כשאתה מביא את זה, הם הורידו את המסכה וגילינו את הצביעות שלהם.
תמשיך, תהיה חזק, אנחנו עושים את זה למען אחדות ישראל, למען עם ישראל, לתקופה מסוימת, ובעזרת השם, אחרי הבחירות, כשנחזור, אנחנו נביא גם חוק שיועיל לכלל האוכלוסייה בעם ישראל, גם לחיילים, שהקדוש ברוך הוא ישמור לנו אותם וייתן להם את הכוחות, וגם לבני התורה, שזכות הלימוד תעמוד לכולנו, בעזרת השם. תודה.
763 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.