קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בשבוע האחרון של הכנסת הנוכחית. הפעם הבאה שנבחרי הציבור בישראל יעסקו בחקיקה למען אזרחי ישראל תהיה בעוד קרוב לחצי שנה. אבל במקום שננצל את הימים האחרונים שלנו במושב הזה לפעול למען המוחלשים בחברה, אלה שבלי דיור ציבורי, לפעול למען החינוך, לפעול למען נפגעי 7 באוקטובר, לפעול למען החיילים שלנו, אנחנו יושבים פה כדי לטפל באלו שלא מוכנים לשרת, שלא מוכנים לתרום. אכן, אלפי שנים שהתורה שמרה על ישראל, אבל לצערי דווקא בדור שבו שבנו לציון, בנינו מדינה, משתמשים בה בכדי לפרק אותנו. כמו בהפיכה המשטרית – עוד לבנה, עוד חוק. אתמול חוק-יסוד: לימוד תורה; היום חוק אחד למשתמטים חרדים וחוק אחר למשתמשים מתל אביב או באר שבע או חיפה. עוד חוק שקובע שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'.
אני מציע לכם, חברי הקואליציה הציוניים, תנסו, לכו לראש הממשלה, תגידו לו: חלאס, אנחנו – כך תגידו לו – צריכים להסתכל לילדים שלנו בעיניים. אנחנו – כך תנסו להגיד לו – צריכים להסתכל בבוקר במראה; כמה עוד תבזה אותנו עבור ברית פוליטית שמתה מזמן? הברית הפוליטית שבה משלמים בביטחון המדינה עבור שלטון מתה. אחרי הבחירות יהיה פה רוב ציוני שיעשה סדר, לא משנאה, לא מתוך מחשבה שמאות אלפי חרדים ילכו לכלא – זאת איננה המטרה שלנו – אלא מתוך אהבה לעם שלנו כולו ומתוך הבנה, בסיסית אבל פשוטה, שכדי לשרוד פה, אנחנו צריכים את כולם. ומי שלא שותף בבניית המדינה ובהגנה עליה, לא יהיה שותף גם לממשלה.
ראש הממשלה נתניהו אולי לא מעכל עדיין, אבל ברית המשתמטים עם המצביעים הציוניים של הליכוד נגמרת השבוע. כן, אתם, חבריי, תצביעו בעד המשתמטים, תבזו את עצמכם, וזה רק יעזור לנו להסביר למה ישראל חייבת ממשלה ציונית רחבה, למה כל מעודדי ההשתמטות חייבים להישאר מחוץ לשולחן הממשלה. תם הטקס, כך פשוט. תודה.
283 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.