קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לילה טוב. עוד יום קשה עבר על מדינת ישראל, ובו התבשרנו על נפילתם של שלושת החיילים איליי, נתנאל, הלל, יהי זכרם ברוך. מחיר מאוד כבד של המלחמה הזאת.
אבל כאן במליאת הכנסת התרחשו כמה אירועים שבהחלט מחייבים התייחסות. ראשית, עמד כאן ראש ממשלת ישראל בדיון 40 החתימות והטיף לראש האופוזיציה על עמידה בלחצים וקור רוח. זה באמת לא להאמין – אותו ראש ממשלה שרק לפני שבועיים איבד עשתונות מול יולן כהן, העיתונאית של ערוץ 12; אותו ראש ממשלה שבחקירות שלו במשטרה לפני כמה שנים הדבר האחרון שאפיין אותו זה קור רוח; אותו ראש ממשלה שבמשך חמש שנים מפחד להתראיין בארץ, כאן בישראל ובכלי תקשורת סביר ונורמלי. באמת, ראש הממשלה, אתה מדבר על קור רוח? אתה חזק מול שמעון ריקלין. זה פשוט היה מביך, היה מביך לראות את זה.
ואז הוא עבר באופן מפתיע לדבר על הכלכלה. אני לא זוכר מתי נתניהו לאחרונה דיבר על הכלכלה; אולי לפני 20 שנה. אומרים הרבה שהוא מר הכלכלה. אז הוא היה מר כלכלה לפני 20 שנה, ואז אפילו הסכמתי עם חלקים מסוימים במדיניות הכלכלית שלו כשר האוצר, אבל זה היה מזמן. הוא עמד כאן היום ודיבר על סימני התאוששות, על מאזן התשלומים החיובי, בדיוק כמו שר האוצר המנותק שלו, שכל שני וחמישי קושר פה כתרים ומפזר שקרים על כלכלה איתנה. לגמרי מסלף את הנתונים.
אכן הייתה כאן כלכלה איתנה. אני שוב רוצה להזכיר שלפני קצת יותר משנתיים, כשבעצם סיימנו את הכהונה שלנו כקואליציית השינוי, היינו בעודף – תקציב מדינת ישראל היה בעודף והכלכלה הייתה בצמיחה. זה היה רק לפני שנתיים, ובהחלט היה אפשר להגדיר שכלכלת ישראל הייתה איתנה, עד שהגעתם, עד שהגעתם והרסתם, בטח בשנה האחרונה – אגב, עוד לפני המלחמה, אבל בטח בשנה האחרונה, עם חמש הורדות דירוג האשראי, לראשונה בהיסטוריה, ששמו את מדינת ישראל באותה שורה עם מדינות שבאמת לא חלמנו להיות איתן באותה רמה דירוג אשראי.
ואני באמת רוצה לשאול את ראש הממשלה ואת שר האוצר, ואולי גם את שר הכלכלה, רק שאלה אחת: אם המצב הוא טוב כל כך, אם ישנם סימני התאוששות ואפילו מאזן התשלומים שלנו חיובי, אז למה אתם מעלים מיסים? למה אתם מעלים מיסים? למה? 24 מיליארד שקלים מיסים חדשים. הממשלה הזאת מכניסה את ידיה לכיסים של אזרחים. 24 מיליארד שקלים מיסים חדשים. למה? הקפאת מדרגות מס הכנסה זה כמובן בפועל העלאת מס הכנסה, כי זה שוחק את הנטו; הקפאת נקודות הזיכוי; הקפאת קצבאות ילדים; העלאת מע"מ ב-1%, שזה כאילו, נדמה לנו שזה 1%, אבל ברור לחלוטין, וראינו את זה גם בפעמים הקודמות, שברגע שהם מעלים מע"מ ב-1%, המחירים עולים לא ב-1% אלא יותר; ביטוח לאומי – רק אתמול ועדת העבודה והרווחה אישרה את החוק.
נקווה שזה יישאר ברמה של רוויזיה, כי החוק הזה, מעבר להעלאת מס על שכירים ומעסיקים – 1.6% על העצמאים. עכשיו תחשבו על אותם מילואימניקים עצמאים, עשרות אלפי מילואימניקים עצמאים שעשו 200 ימי מילואים, ועם כל הסיוע של הממשלה, ברגע שמעלים מס הכנסה ומע"מ וביטוח לאומי ב-1.6%, מה שווה הסיוע הזה? 1.6% למילואימניקים עצמאים. ואני יכול להמשיך ברשימה של המיסים: מס בריאות; חשמל עולה ב-3.8%; מים – ב-3.4%; ארנונה – ב-5.3%.
תגידו, באיזה סרט ראש הממשלה הזה חי כשהוא עומד פה ומספר על כלכלה חזקה? באיזה סרט? אתם לוקחים מכל משפחה עובדת במדינת ישראל 1,000, 1,500 שקל לפחות רק מיסים. רק מיסים. ואני בכלל לא מדבר על יוקר המחיה, שאנחנו כבר התבשרנו על ידי הספק – – –
לא מפנים, עדיין לא מפנים. לא היה אירוע כזה. לא היה אירוע כזה.
1,000, 1,500, אולי אפילו 2,000 שקל, תלוי כמובן בגובה ההכנסה. זה יכול להגיע ל-2,000 שקל בחודש. 2,000 שקל בחודש פתאום עפו.
ועוד איזו חוצפה יש לראש הממשלה וגם לשר האוצר לעמוד כאן פעם אחר פעם על דוכן הכנסת ולספר סיפורים. 24 מיליארד שקל מיסים חדשים לוקחים מהציבור, ולא מקצצים אגורה מהממשלה עצמה. 5.4 מיליארד שקל הכספים הקואליציוניים. למה? למה? זה ב-2025. גם השנה היו 5 מיליארד שקל, וב-2023, גם אחרי פרוץ המלחמה. לא חשבתם לרגע שזה נכון לקצץ בכספים הקואליציוניים, אדוני שר המורשת? לא חשבתם?
בין 12 ל-14 משרדים מיותרים אפשר לסגור עוד היום, היה צריך לסגור ב-2023. לא היה צריך לפתוח בכלל, אבל אתם לא המצאתם את זה וגם אנחנו לא המצאנו את זה, זה הומצא הרבה קודם, רק שלא הייתה מלחמה. ואם יש היום מלחמה ומסכימים לפחות ברמה של הצהרות שכל שקל צריך ללכת לצרכים של החזית והעורף, אז צריך לסגור. בין 12 ל-14 משרדים מיותרים אפשר לסגור, ורק על זה לחסוך בין 3 ל-4 מיליארד שקלים. אנחנו באמת צריכים את זה היום. היה אפשר לחסוך לא מעט מיסים. מדוע אמסלם עדיין שר? מדוע שקלי עדיין שר? פרוש? מעוז? אלקין? מתי הביזה הזאת תיפסק? מה זה האירוע הזה? איפה הבושה של הממשלה הזאת מול כל האסון הכלכלי, הביטחוני, החברתי, שהבאתם עלינו? אז לפחות לפני שאתם מעלים מיסים על הציבור, תתחילו לקצץ בממשלה עצמה.
ואז, אחרי שראש הממשלה ירד ונגמר דיון 40 חתימות, עלה יושב-ראש ועדת הכספים להציג את התקציב. עכשיו, צריך להגיד, אנחנו מדברים על תקציב 2024, שזה תקציב מס' 4 לשנת 2024, שזה אירוע מופרך לכשעצמו. ועלה יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, ואני חשבתי שהוא ידבר על הסיבות שהביאו את הממשלה להגיש ארבעה תקציבים השנה – יכול להיות שהיה אפשר להתנהל אחרת, ואני אומר לכם שברור שהיה אפשר להתנהל אחרת – ואיך הממשלה הידרדרה לגרעון של 7.6% נכון לסוף נובמבר, שזה כנראה לא הסוף, ולצמיחה שלילית לנפש לראשונה זה 20 שנה, ולירידה ברמת החיים. במקום לדבר על כל זה, אולי אפילו היה אפשר לדבר על יחס חוב–תוצר – בכל זאת יושב-ראש ועדת הכספים, אתה מצפה שהוא ידבר כלכלה, אחד האנשים החזקים בכלכלת ישראל. במקום כל זה, מה קיבלנו? שוב הבכי והנהי המגזרי הרגיל שלו. תגיד, חבר הכנסת גפני – אתה בטח צופה עכשיו בשידורים של ערוץ 99 – לא נמאס לך? מתי יקרה הנס הזה? מתי יבוא היום המופלא הזה שהמפלגות החרדיות יצאו מהתפיסה המגזרית ויתחילו לדאוג לכלל הציבור הישראלי? מתי?
אפרופו המגזרים, נחשפנו רק אתמול – המכתב יצא קצת קודם, אבל נחשפנו אתמול למכתבו של ראש אגף התקציבים ליועצת המשפטית של משרד הביטחון בנושא הצעת חוק שירות הביטחון, או במילים אחרות, בהתאם לתוכן של ההצעה המתגבשת, חוק ההשתמטות. זה מסמך מדאיג ומאלף לכל מי שקרא אותו, ואני ממליץ לכל חברי הכנסת לקרוא אותו, זה בסך הכול 16 עמודים. חלק זה הגרפים, אז זאת לא מעמסה יותר מדיי כבדה. ממליץ לכם לקרוא. אבל עוד יותר מדאיגה ומאלפת הייתה תגובתו של שר האוצר, שהציע ליוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, להקים מפלגה. מה אומרים? לא אומרים.
עכשיו, תראו, אני לא יודע איך להסביר את זה לשר אוצר, אבל יוגב גרדוס, למרות שהוא באופן פורמלי נמנה עם הדרג המקצועי של משרד האוצר, הוא שומר סף, וחובתו המקצועית היא להביע עמדה מקצועית שמבוססת על ניתוח כלכלי אובייקטיבי. אם שר אוצר לא מסכים עם הניתוח והמסקנות, הוא יותר ממוזמן להציג לציבור מספרים אחרים, ואולי גם מסקנות אחרות, ולחסוך מאיתנו את ההתנהגות האינפנטילית והלא-מקצועית שלו. אגב, אני זוכר, התגובה הזאת קצת דומה לתגובה הראשונית שלו על הורדת הדירוג הראשונה על ידי מודי'ס בפברואר השנה. אתם זוכרים? הוא דיבר על כלכלנים אנטישמים שיושבים בניו יורק – לא משנה שהם יושבים בלונדון, אבל מאיפה לו לדעת את זה. אבל ברגע שהם מגיבים בצורה כזאת, אז לא פלא שבהמשך מודי'ס הורידו לנו את הדירוג פעם נוספת.
אבל בחזרה למכתב של הממונה על התקציבים. אם לשר האוצר, אחרי שהוא הכיר את המכתב, אין מספרים אחרים – ועובדה שאין לו מספרים אחרים, אין לו מספרים אחרים ואין לו כלים להתמודד עם העובדות – אז הוא מגיב כפי שהוא מגיב.
ולהלן העובדות. שימו לב – אגב, זאת לא פעם ראשונה שהמספרים האלה נחשפים, הם גם נחשפו בעבר, אבל יכול להיות שהפעם זה יגיע איכשהו למודעות של הקואליציה: ב-2065 החברה החרדית צפויה להוות 21% ממשקי הבית ו-32% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, ולכן – מן הסתם גם היום, אבל בטח ביתר שאת בעוד 40 שנה – לדפוסי התעסוקה של הגברים החרדים צפויות להיות השלכות משמעותיות ביותר. על פי הערכות שקיימות היום, הגירעון התקציבי הנובע משיעור התעסוקה הנמוך של הגברים החרדים עומד היום על 25 מיליארד שקלים בשנה. היום. כלומר, היום אובדן הכנסות המדינה משיעור ההשתתפות הנמוך של הגברים החרדים בשוק העבודה הוא 25 מיליארד שקלים. כלומר, אם זה לא היה קורה, אם נניח שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה לא היה עומד על 50%, 51%, 53%, אלא על 75%, אז בכלל לא היה צורך השנה בקיצוצים. אבל זה לא המצב. 25 מיליארד שקלים בשנה – שומע, חבר הכנסת גפני, כמה זה יהיה ב-2065? 140 מיליארד שקלים בשנה, 140 מיליארד שקלים בשנה אובדן הכנסות למדינה. המסקנה היא מאוד פשוטה: המודל הכלכלי הנוכחי במדינת ישראל, כאשר המשפחה הלא-חרדית בעצם מסבסדת משפחה חרדית, אינו בר-קיימא.
במקביל, הנתונים מראים שצפויה פגיעה בתוצר בגובה כ-13%, וזה אומר שבשנת 2065 יהיה צורך להעלות את המיסים הישירים, מיסים על הכנסה, ב-16%, 16%, כדי לשמר את הרמה הנאותה של השירותים שהממשלה מעניקה היום לאזרחים, וכמובן איכשהו לשמר את רמת החיים. להעלות מיסים על הישראלים העובדים ב-16%. עכשיו, תחשבו מה זה אומר הלכה למעשה.
מה עוד קובע הממונה על התקציבים במכתב שלו? שימו לב, המחקר הכלכלי – אגב, זה לא רק המחקר שלו, יש עוד מחקרים בנושא. המחקר הכלכלי והניסיון הנצבר מלמדים כי השימוש בתמריצים כלכליים מהווה כלי אפקטיבי לשילוב החברה החרדית בשוק העבודה כאשר היישום מתבצע באופן מקיף ואפקטיבי. ללא נקיטת צעדים אמיתיים, ללא שימוש בכלים האפקטיביים, ללא תמריצים שליליים – והוא מסביר שם מדוע התמריצים השליליים הם הרבה יותר אפקטיביים מהתמריצים החיוביים, וזה באמת עובר כחוט השני לאורך כל המחקרים הכלכליים – ללא שלילת הטבות כלכליות, ללא ביטול סבסוד לדיור, הנחות ארנונה, הנחות במעונות יום, החברה החרדית, הגברים החרדים, גם לא יתגייסו וגם לא יצאו לשוק העבודה במספרים שאנחנו מצפים. זו האמת. ועם האמת הזאת, לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, לא יושב-ראש ועדת הכספים ולא כל השרים בממשלה הזאת – הם מסרבים להתמודד.
אתם רוצים עוד מספרים? בבקשה. העברות חודשיות נטו למשק בית, כלומר התרומה להכנסות המדינה פחות הוצאות על משק בית נכון לשנת 2019, המשפחה שאינה חרדית – פלוס 1,350 שקלים, משפחה חרדית – מינוס 10,318 שקלים. הדבר האחרון שאני מנסה לעשות פה זה להאשים במשהו את החברה החרדית. להפך, אני מאשים את הפוליטיקאים החרדים, שעושים הכול כדי לשמר את המצב הבלתי-סביר הזה, שפשוט לא יכול להימשך, לא יכול להימשך יותר. זה מודל שלא יכול להמשיך להתקיים, אם כמובן אנחנו כמדינה, ככלכלה, חפצי חיים. אגב, כפי שאמרתי, גם במכוני מחקר אחרים מגיעים לאותן המסקנות, אותם המספרים.
מה אפשר לעשות? קודם כול צריך ממשלה שיש בה ראש ממשלה שאכפת לו. זה באמת לא משהו שאי-אפשר להשיג בעבודה נכונה. ראש ממשלה שאכפת לו, שר אוצר שמבין כי עתיד כלכלת ישראל תלוי במה שנעשה היום, כי אם לא נעשה היום, אם בחמש השנים הקרובות, אדוני היושב-ראש, לא נצליח להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה בשיעור של לפחות, לפחות 65%, 70%, לא יהיה כאן עתיד כלכלי לאף אחד, גם לחברה החרדית.
והמשפט הכלכלי האחרון – אנחנו בוועדת הכספים ממשיכים לדון בחוק הרווחים הלא-מחולקים. אני חושב שכבר הגענו ליותר מ-100 שעות של דיונים בחוק הזה – חוק מורכב, מתיש, רפורמה במס הגדולה ביותר במדינה, אולי ב-20 השנים האחרונות. ודווקא את הרפורמה הזאת המדינה בחרה להביא בלוח הזמנים של חוק ההסדרים. ותאמינו לי, יהיה לי הרבה מה להגיד על החוק הזה אחרי שהוא יאושר. תודה רבה.
אבל אתה חלק ממי שמאשרים את החוק, ולדימיר.
1,800 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.