קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, לילה טוב לכולם. בפתח הדברים – השתתפות בצער שלוש המשפחות שקיבלו היום את בשורת האיוב, משפחת אטדגי, משפחה דינר ומשפחת פסח.
אתייחס להמשך המערכה בעזה והשלכותיו בהמשך דבריי, אבל אני מבקש לפתוח, ראשית, בהתייחסות לאיגרת המפכ"ל המבישה שהופצה היום. אני שמח שניצב בדימוס מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים, נמצא כאן, כי אני בטוח שהוא לוקח את כל מה שמתרחש בתוך משטרת ישראל גם באופן אישי, לאור שירותו המפואר בגוף הזה, שרוח רעה, רוח רעה עוברת בתוכו, רוחו של העבריין והשר הכושל איתמר בן גביר.
באיגרתו תקף היום המפכ"ל את התחקיר שפורסם בערוץ 12 במסגרת התוכנית עובדה. איזה חוסר הבנה ואיזה ניתוק נדרשים ממפכ"ל כדי להוציא איגרת לכל השוטרים במדינת ישראל שבמרכזה מתקפה על כלי תקשורת מרכזי – אי-הבנה מוחלטת של מה שנדרש ממפכ"ל משטרה, אדם שעומד בראש ארגון חשוב, שנכשל כישלון מוחלט במאבק בפשיעה המשתוללת, ארגון שנכשל כישלון מוחלט בקטל בדרכים, שמגיע לשיאים חסרי תקדים. ומה יש למפכ"ל לכתוב באיגרת לכל שוטרי ישראל? מתקפה על תחקיר מקצועי באחת מתוכניות התחקירים המפוארות של התקשורת הישראלית. לשיטת המפכ"ל, האמון במשטרה מתרסק בגלל התחקיר, לא בגלל מה שהתגלה בו – כיצד הסביבה הרעילה של ראש הממשלה, שאין בה יושרה ואין בה דרך ארץ ויש בה ניבול פה, איך הסביבה הזו מנהלת קשרים יום-יומיים עם קצינים בכירים במשטרת ישראל. לא זה מה שמביא לפגיעה באמון הציבור, אלא עצם חשיפת הקשרים; לא הכישלון המחפיר של המשטרה במילוי משימותיה, אלא העובדה שבמדינה דמוקרטית, או כזאת מבקשת להיוותר מדינה דמוקרטית, ערוץ תקשורת מוביל מפרסם את הממצאים.
והדבר המדהים, שבזמן שהמפכ"ל הוציא את האיגרת שלו, מתפרסם בעיתון דה-מרקר תחקיר מטלטל נוסף: החשב הכללי של משרד האוצר חושד שבניגוד להוראות החוק, גורמים במשטרה הזינו פרטים לא נכונים בתוך מערכות השכר של המשטרה, תוך הסוואת המהלך מהחשבת של המשטרה, וזאת על מנת להבטיח שבמשכורת דצמבר של השוטרים והשוטרות תהיה תוספת של אלפי שקלים שלא סוכמה עם האוצר. אין כיסוי תקציבי; לא סוכמה עם האוצר, לא על דעת החשבת ובאישורה; הפרה של חוק יסודות התקציב, הפרה של החוק הפיקוח על השכר – כמובן, הכול לכאורה – ומה התגובה של המשטרה? לא הכחשה של העניין, לא הכחשה של העניין אלא אמירה שהנושא מצוי במשא ומתן מול האוצר. הבנת, אדוני?
הנושא מצוי במשא ומתן מול האוצר, אבל המשכורות כבר הוזנו בלי שהחשבת יודעת.
תאמר לי, אדוני הניצב בדימוס, מה היה קורה אם המשטרה הייתה מקבלת דיווח על מעשה דומה בתאגיד סטטוטורי או בחברה פרטית שבה היה רישום כוזב במסמכי תאגיד?
שנכון, לכאורה, כי עוד לא הוכחנו. אבל אם אני מסתכל על התגובה של המשטרה, אפילו אין הכחשה של המעשה. אז מה צריך האזרח מן השורה לחשוב? בפעם הבאה שאיזשהו אזרח יבצע עבירה, אולי התגובה שלו צריכה להיות: אני במשא ומתן עם המשטרה. זה פרצופה, זה פרצופה של משטרת ישראל. כמובן, לא מדובר על הפעולה היום-יומית ההירואית של עשרות אלפי שוטרים, אלא על הרוח הנוראה שנושבת מכיוון לשכתו של השר, רוח שמפילה את הארזים החסונים ביותר במשטרת ישראל.
עכשיו, צר לי שהשר יצא. אני מבין שהוא על דעת היושב-ראש, זה בסדר. הוא יושב כאן הרבה זמן. אבל אני אנצל את העובדה שהשר הוא ממפלגתו של היושב-ראש, והינה, נכנס גם חבר הכנסת ינון אזולאי ויצא – נכנס ויצא, דלת מסתובבת. זה בסדר גמור. אז אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם הספקת לקרוא את הידיעה הבוקר, גם בעיתון הארץ, שגם מדברת על השר הספציפי. על פי הידיעה הזו, ראש הרשות לאכיפה במקרקעין, שהועברה, לאחרונה במעשה רשלני ונוראי, לאחריות השר בן גביר במסגרת המסחרה הפוליטית – הגיע ראש הרשות אל השר ואמר לו: אדוני, יש לנו פצצה מתקתקת בעיר בני ברק. תושבי העיר – לא תושבי גבעתיים ולא תושבי רמת גן – תושבי העיר בני ברק מתלוננים על דפוס פעולה נפוץ בעיר של הפרה דרמטית של חוקי הבנייה בהקמת בתי כנסת, בהקמת מוסדות דת. לא חורשי רעתם של לומדי התורה באו עם התלונה הזאת אלא תושבים שמעל לדירתם, מתחת לדירתם, סמוך לדירתם, נבנים מבנים מסוכנים. מסוכנים. הכתובת על הקיר: אסון מירון 2. ומה התגובה של השר העבריין, של השר הפרחח? אל תדברו איתי על בתי כנסת; קודם תלכו להרוס מסגדים.
תאמר לי, אדוני היושב-ראש, אתה תלמיד חכם, מורה הוראה – בתורה של בן גביר אין "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"? אין דיני פיקוח נפש? לא די לנו בראש ממשלה שנמצא אחראי אישית לאסון מירון, ביושב-ראש הכנסת שכיהן אז כשר לביטחון פנים ונמצא נושא באחריות אישית למותם של 45 אנשים באסון מירון, לא די בעובדה שראש הממשלה הפחדן שלנו סירב להקים ועדת חקירה לאסון מירון, וזו הייתה הקואליציה שלנו והממשלה שלנו שהקימה את ועדת החקירה, אז היום אנחנו למדים על כך שיש פצצות מתקתקות בעיר בני ברק, והשר, שקיבל אחריות לאכיפת הפרות הבנייה מסכנות החיים, לא מוכן להתמודד איתן, כי מה שחשוב לו הוא להרוס מסגדים בנגב.
והינה, במעין – מה הייתי אומר, אולי אות משמיים – ממש באותה שעה שהתחקיר הזה נמצא באתר הארץ – אירוע נורא של שרפה בירושלים. איפה? בסמינר חרדי שיש בו ככל הנראה אין-ספור הפרות של חוקי הבנייה. בדרך נס האירוע הזה נגמר רק בפצועים ולא באבדות בנפש. הייתה שם גבורה של לוחמי האש, הייתה שם גם גבורה של אזרחים, יהודים וערבים, שנכנסו להציל תלמידות מן הסמינר.
אבל למה בדיוק מחכים כאן? לא די שהממשלה הזו היא ממשלת דמים בכל מה שנוגע לאסון 7 באוקטובר ומה שבא בעקבותיו? לא די בכך שהממשלה הזו היא ממשלת דמים בכל מה שנוגע לטיפול האיום והנורא והמכוון – או בעצם היעדר הטיפול המכוון ברצחנות במגזר הערבי? לא די בכך שהממשלה הזו היא ממשלת דמים בכל מה שקורה בקטל בדרכים? כי כאשר מחברים את איתמר בן גביר למירי רגב, מקבלים זינוק חסר תקדים במספר ההרוגים בתאונות דרכים לרמה שלא ראינו כדוגמתה 20 שנה. אזרחי ישראל נופלים מתים בכל אחת מן הזירות של מחדלי הממשלה הזו. אז לא די בכל הכתרים הללו של ממשלת הדמים, עכשיו אנחנו רואים שאיתמר בן גביר אדיש גם לחיי ילדים חרדים בבני ברק, כמו שהוא אדיש לחיי ילדים ערבים בג'יסר א-זרקא, בנצרת, בכפר יאסיף, ברהט. ואתם שותקים, אדוני היושב-ראש. אתם שותקים, עומדים על הדם. אין מילה אחרת – אתם עומדים על הדם. איך? איך? איך פרנסי הציבור החרדי, איך נציגיו של הציבור החרדי בבית הזה שותקים לנוכח אסון מירון 2 שמתרקם בעיר שהכותרת שלה היא עיר התורה והחסידות? עיר התורה והחסידות? עיר מלכודות המוות, עיר מלכודות המוות – זו העיר בני ברק בחסות שלכם, פרנסי המפלגות חרדיות, ובחסות של השר העבריין איתמר בן גביר.
עכשיו, כפי שכבר אמרתי, ההפקרות המוחלטת הזו היא סימן ההיכר של הממשלה הזו. לא סתם אנחנו קוראים לנתניהו מר הפקרה – זו הממשלה המופקרת והמפקירה ביותר מבין 37 ממשלותיה של מדינת ישראל. גם בסטנדרטים בין-לאומיים הממשלה הזו רושמת שיא של הפקרה. כבר דיברתי על הכותרת הראויה לחבורה הזו: ממשלת הדמים. אבל בואו נדבר על העובדה שמינהלת תקומה מתנהלת חודשים בלי מנהל. הפרויקטור של הצפון זרק את המפתחות. בעוד תשעה ימים מסתיימת תוכנית הפינוי של תושבי הצפון. אלפי משפחות פזורות ברחבי הארץ ולא יודעות מה יקרה עוד תשעה ימים. אין מי שידבר איתן. פרויקטור הצפון עזב, והוא לא הראשון שקם והלך. אין מינהלת שיקום לצפון הארץ. יש אומנם שר מינהלות ברוך כישרונות, אבל אין איתו צוות. השמועות אומרות ששרה נתניהו, ממקום בריחתה במיאמי, מטילה וטו על מי שהשר אלקין רוצה להביא אולי כמנהל לתחום השיקום. כל מקום וכל זירה וכל תחום שהממשלה נוגעת בו, מופקר.
אדוני היושב-ראש, אתה יודע שכבר חודשים ארוכים אין ראש מערך הסברה לאומי? אין ראש מערך הסברה לאומי. מדינת ישראל מתמודדת עם צונאמי מדיני. ראש הממשלה לא יכול לנסוע לטקס לציון 80 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בגלל צווי המעצר. מדינת ישראל סוגרת את השגרירות שלה באירלנד. מדינת ישראל נמצאת במלחמת הסברה דרמטית, אבל לא צריך ראש מערך הסברה לאומי, כי יש לנו את הקוסם נתניהו.
אז לא צריך פרויקטור לצפון ולא צריך ראש למינהלת תקומה ולא צריך ראש ומנהל למערך ההסברה הלאומי. בדיוק כמו שאפשר לקחת את הפרויקטור במשרד ראש הממשלה למאבק בפשיעה במגזר הערבי ולעשות אותו ממלא המקום של נציב שירות המדינה, כי נתניהו ואשתו לא רוצים למנות אדם קבוע, אדם שיש לו ניסיון בניהול מערכת של אלפי עובדים, אז לוקחים את הפרויקטור למאבק בפשיעה במגזר הערבי, בשיא ההתמודדות עם גלי פשיעה דרמטיים, ותופרים אותו כפאץ', כטלאי, לנציבות שירות המדינה. ועל מה שעושים עם נשיא בית המשפט העליון כבר אין מה לדבר, כי הכול ידוע.
הממשלה הזו היא ממשלה מופקרת. אף אדם רציני לא מוכן לעבוד עם בנימין נתניהו. גמדים מקיפים אותו. את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחד מהאנשים שאחראים לכישלון בהתארגנות הממשלתית לתגובה למצוקתם של מאות אלפי אזרחים בעקבות המלחמה, אותו שולחים לאמירויות. מי יבוא במקומו, גמד אחר? אין בן אדם אחד נורמלי במדינת ישראל שמוכן לעבוד ליד נתניהו. בראשית דרכו כראש ממשלה התייצבו לצידו אנשים רציניים. דעותיהם לא כדעותיי, אבל מישהו יכול היה לקחת מהם את הקרדיט על שנים ארוכות של ניסיון ציבורי, של ניסיון ניהולי? מי מקיף היום את ראש הממשלה, טופז לוק ויונתן אוריך – אנשים שאמורים לשבת, לפחות אחד מהם, בחקירת משטרה? אבל נתניהו קוסם, מנהיג, מנהל לבדו מלחמה בשבע חזיתות. עגל זהב שחבורת שוטים ומופקרים ומפקירים רוקדת סביבו; עגל זהב שהוא וסביבתו מפעילים מכונת רעל שמרעילה את בארות המים החיים של מדינת ישראל.
השתוללות מחירים, צניחה בבניית הדירות – אדוני, אני חייב לציין שאני כבר עשר דקות מדבר למליאה שלא נוכח בה שר. כנראה אין מספיק שרים בממשלת ישראל המנופחת והבזבזנית. אני לא יודע, זה דבר סמלי. בסדר, אשמח שיזעיקו איזה שר; אולי את שר הביטחון – הוא נוהג להסתובב פה בפרסה בלילות במקום לשבת בקריה. בסדר, אני יכול להבין ששר יוצא לדקה, דקותיים. אבל זה בסדר, ממילא הממשלה הזו, בעזרתם של כמה גורמים בכירים בבית הזה, עסוקה ברמיסת הכנסת. נו, אז נדבר.
הו, הינה, השר חזר. חבל, אדוני השר, שפספסת את מה שהיה לי לומר.
לא. אזכיר שהיום התפרסמה ידיעה איך איתמר בן גביר מסרב לטפל בהפרות בנייה חמורות, מסכנות חיים, בעיר בני ברק, כי צריך להרוס מסגדים. אבל כשתהיה קריסה של בית כנסת או של תלמוד תורה על ראשם של מתפללים או על ראשם של תינוקות של בית רבן, אל תגידו שלא ידעתם. תפתח את עיתון הארץ, אדוני שר הבינוי והשיכון, תראה את הכותרת, איך תושבים בבני ברק מתחננים שיטפלו בהפרות הבנייה מסכנות החיים. אבל השר העבריין, כנראה גם בחסות הסכמה בשתיקה שלכם – אתם הראשונים שהייתם צריכים לזעוק. מה תאמר, אדוני השר, באמת מה תאמר לעצמך אם בעוד שבוע או בעוד חודש יקרוס מבנה שמשמש כבית כנסת פיראטי על מתפללים בבני ברק וייטול נפשות?
בעזרת השם. תאמר לי, כשאמרתם: בעזרת השם, זה לא יקרה במירון, ו-45 משפחות איבדו את יקיריהן – אתה הרי תלמיד חכם, רב גדול הרבה יותר ממני, אני הקטן. זו תשובה שמתקבלת על הדעת מאדם ירא שמיים?
יעקב אבינו הכין את עצמו גם לדורון, גם למלחמה, לא רק לתפילה. אז מה אתם עושים? אתם מתפללים. אבל מה עם המלחמה בהפרות בנייה?
טוב. הנאום הזה מוקלט. כשהאסון יגיע לפתחה של העיר בני ברק, תזכור: הדברים נאמרים כאן, הם נכתבו היום בעיתון הארץ, אבל לכם היה יותר חשוב לשבת היום עם איתמר בן גביר ולעסוק בהדחת היועצת המשפטית, כי זה דיני נפשות, לא מה שקורה בבני ברק, נכון? אז דע לך, אדוני השר, שכשנפשות ונשמות טהורות תאבדנה את חייהן באסון מירון 2, הפעם בבני ברק, תזכור את חילופי הדברים בינינו.
לא, לא נדבר. בוא נעצום עיניים, בוא נסתום אוזניים, בוא נוריד את הראשים, העיקר שהקואליציה שלכם תישאר.
טוב, הבנתי. תאמר לי, אדוני, אתה מכיר את המשפט "לא תעמֹד על דם רעך"?
אתה מכיר את הפסוק: "ונשמרתם מאֹד לנפשֹתיכם"?
אתה מכיר את המצווה של פיקוח נפש? אם פיקוח נפש דוחה שבת, אז הוא דוחה גם קואליציה. תעזוב, אדוני השר, תמשיכו, תמשיכו. יבוא יום והציבור שלכם יבוא איתכם חשבון.
את הדקות האחרונות, אדוני, אני מבקש להקדיש לנושא המרכזי, וגם פה, טוב שהשר נמצא, כי ראיתי שהשר, אצה לו דרכו לסייר בגבעות הצופות על עזה. אדוני השר, למנרה כבר עלית? במנרה היית? במשגב עם ביקרת? במושב אביבים? במושב מרגליות? אני ביקרתי במנרה. 90% מהבתים שם נפגעו. אז אולי לפני שאתה הולך לטייל עם דניאלה וייס ולצפות על ההתנחלויות שהיא מתכננת להקים במסגרת משיחיות השקר שלה ושל החברים הלאומניים שלה, אולי תיסע קודם למנרה.
לא, אני רוצה ממך. אני רוצה שאתה תיסע קודם למנרה, לקריית שמונה, למטולה.
לא. אבל אני כן רוצה ממך שאם אתה לא טורח להציל תינוקות של בית רבן מקריסת תלמודי התורה בבני ברק, שעוד תגיע, אז אני מבקש שבמקום עם דניאלה וייס תיסע למנרה, תיסע למטולה, תיסע לקריית שמונה. ראש הממשלה – כף רגלו לא דרכה בניר עוז, ואתה – כף רגלך לא דרכה בקריית שמונה ובמטולה החרבה.
עכשיו, אדוני, אומר לך כך – – –
לא, אסביר לך למה אני מדבר על עזה.
אני אסביר לך, אני אסביר לך למה אני מדבר על הביקורים שלך בפאתי רצועת עזה – כי אתה שותף לממשלה שגם מפקירה את החטופים והחטופות, וגם מפקירה את חיילי וחיילות צה"ל, וגם מפקירה את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, וגם מפקירה את הסטנדרטים המוסריים, שגם עליהם בנויה עוצמתו של צה"ל, במסגרת הרעיון של "והיה מחננו טהור".
אני שם בצד את פרשת ההשתמטות, אבל אתם הראשונים שהייתם צריכים לדבר על כך שבמסורת ישראל עוצמה צבאית תלויה גם בעוצמה מוסרית, כי זה מה שמסורת ישראל מלמדת אותנו. האיש הירא ורך הלבב – גם זה שמפחד על עצמו, אבל גם מתוך הפחד שמא יהרוג אדם שלא ראוי לאותה מיתה. אבל אתם משתפים פעולה עם הכול כדי להצדיק את פרשת ההשתמטות של תלמידי הישיבות, וגרוע מכך – גם של אלה שלא באמת הולכים ללמוד, ומספרם גדול מני ים. גדול מני ים.
למה אני אומר שאתם ממשלה מפקירה ומופקרת בעניין החטופים? כי ראש הממשלה השקרן עולה לכאן ומדבר על התקדמות בעסקת חטופים, אבל לפני כמה ימים, בעיצומו של המשא ומתן, רץ לתת ריאיון פיקטיבי בוול סטריט ג'ורנל. למה פיקטיבי? כי הוא לא ישב מול כתבי צבא וכתבי מדיניות חוץ של העיתון; סידר לעצמו ידיד פובליציסט שעשה איתו את הריאיון החנפני, ושם ראש ממשלת ישראל, בעיצומו של משא ומתן אינטנסיבי לעסקת חטופים, מודיע שהוא לא יסיים את המלחמה, שהוא לא מוכן לסיים את המלחמה. כמה פעמים נסבול את הפיאסקו הזה של יד אחת מנהלת משא ומתן ויד שנייה מחבלת בו? מה, אני צריך את נתניהו שהוא יספר לי שהחמאס זה חבורה של מנוולים, טרוריסטים, רוצחים? אני, בניגוד אליו, התהלכתי בשדות ניר עוז הרבה פעמים.
הייתי שם בהרבה לוויות. אני, בניגוד אליו, לא מפחד לדבר עם המשפחות השכולות.
אני יודע. אז תסביר לי, אדוני השר, איך אפשר לדבר על התקדמות במשא ומתן כשנתניהו רץ, ולא בפעם הראשונה, לעיתונות הבין-לאומית כדי לחבל במשא ומתן? זה הרי מה שהוא עשה עם מסיבת העיתונאים השקרית והבזויה שלו על ציר פילדלפי. כל פרשת פרסום המסמכים קשורה בזה. מה, באמת אכפת לכם מהנגד? אכפת לכם מפלדשטיין? הדבר היחיד שאכפת לקואליציה המופקרת שלכם זה לעצור את החקירה, שלא תגיע אל תוך לשכת ראש הממשלה, אז אתם רצים כולכם לבקש חנינה לנגד. הנגד הזה לא מעניין אתכם. הרי ראש הממשלה לא היסס לזרוק את פלדשטיין מתחת לגלגלי האוטובוס, אז פתאום הנגד מעניין אתכם. כל הסיפור הזה של החנינה הוא רק כדי שהפרשה הזו לא תתברר עד סופה, איך בעיצומו של משא ומתן להחזרת חטופים הוא פתח במבצע תודעה תוך סיכון מקורות מודיעיניים כדי לסכל את העסקה.
העם לא איתו, העם לא איתו, ולכן אתם מפחדים מבחירות, ולכן אתם מפחדים מוועדת חקירה. העם לא איתו, לכן הוא לא עושה מסיבות עיתונאים, כי הוא מפחד לענות על שאלות קשות. הוא פחדן. יש לנו ראש ממשלה פחדן, שלא מסוגל לעמוד מול שאלות של עיתונאים. יודע רק לתת ראיונות בשפה האנגלית. זה ראש ממשלה שמוביל אותנו לניצחון מוחלט? זה ראש ממשלה שמוביל אותנו להרג של עוד חטופים. זה ראש ממשלה שמוביל אותנו אל אסון.
2,495 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.