קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברנו כבר הרבה על אוסף החוקים ועל התהליך הזה שכולנו חווים אותו כאן. אני רוצה לדבר על האובדן הזה שאנחנו מרגישים בערבות ההדדית בתוך חלקי העם בישראל כתוצאה מהמהלך הזה, ולא רק על האובדן בחיבור של הערבות ההדדית בין כל אחד ואחד. אני חושבת שאנחנו לאט-לאט מאבדים את הלגיטימיות גם אל מול יהדות התפוצות, אל מול היהודים ברחבי העולם, שחלק מהאתגר שלהם הוא להגן על מדינת ישראל ולתמוך במדינת ישראל.
אתם יודעים, אני הייתי בחופשה פרטית בצרפת בשבוע האחרון, בחג הפורים, והופתעתי ממש לפגוש אדם, מדען, שברגע שהוא שמע שאני מישראל – בן אדם מניו יורק, מדען מאוניברסיטת שיקגו, פרופסור – ברגע שהוא שמע שאני מישראל, הוא התוודה בפניי שהוא יהודי ואמר לי: את יודעת, אנחנו, יהדות ארצות הברית, באופן מסורתי גידלו אותנו, ההורים שלנו – אנחנו תמיד תומכים במדינת ישראל. אנחנו תמיד מחויבים לרעיון הזה שנקרא מדינת ישראל, ואתם מאלצים אותנו בקרוב לבחור צד. הדבר הזה כבר לא בטוח בכלל. כשאתם בכלל תהיו משהו שהוא לא דמוקרטי, או לא בערכים של דמוקרטיה, אנחנו נצטרך לבחור צד. זה גם מה שכתב תומס פרידמן בניו יורק טיימס. הצטרף אליו עוד מדען. מגיע אדם לא יהודי בכלל, מאירלנד או מאנגליה, אינני יודעת מאיפה. הוא אומר לי: אוי, את מישראל, איך קוראים לשר המשטרה שלכם? מה עשיתם עכשיו, לאחרונה, בנושא ההפגנות? אני חייבת להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאני הייתי די מופתעת, ולרעה. הגיע המדען הרביעי, איטלקי, אני לא זוכרת אם היו באיזה מפגש כזה ביחד, קבוע, של מדי שנה. הוא אומר לי: מה קורה עם הפשרה אצלכם? תקשיבו, אתם חייבים להציל את עצמכם. ישראל הופכת למילה מגונה בעולם.
אנחנו אומרים את זה פה, ואנחנו חיים את זה פה, אבל כדאי שנבין שאנחנו לא רק פורמים את הערבות ההדדית ואת הדבק שמחבר בינינו; אנחנו מתחילים לאבד את הלגיטימיות הבין-לאומית. כשאנחנו פה באמצע הלילה במקום להיערך לאתגרים הביטחוניים המורכבים ביותר שיגיעו – כתוצאה מהזירה האיראנית, כתוצאה מהרחובות הבוערים וחוסר השקט – במקום זה יש לנו את יו"ר ועדת הכספים שלא מקיים דיונים כי הוא דורש שנדון בהתגברות; אין עדיין חוברת תקציב כי עסוקים בנבצרות; השר לביטחון הפנים, במקום להחזיר באמת, כמו שהוא הבטיח, את הביטחון הלאומי, מבטיח בעיקרון את המלחמה ביועצת המשפטית.
במקום לעסוק בזוגות הצעירים, לצערנו אנחנו עוסקים בהפיכה המשטרית. חוק צרפתי, חוק מתנות, חוק מעונות – אלו לא הדברים שאנחנו צריכים. תודה.
374 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.