קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, הוא היה בפריז וגם ברומא, ראה את שבעת פלאי תבל, נפגש עם מקרון וגם מלוני, וחזר לרגע לארץ ישראל. עם מזוודות כביסה עמוסות, 60 חדרים ופמליות ושיירות ארוכות ארוכות. שלום לך ארץ נהדרת, קיסרך מנופף לך מהמטוס. גם אם לעיתים נדמה שהוא בורח, הוא אוהב לנדוד אך תמיד יחזור. צריחי הכנסיות בברלין מחכים לו השבוע, וגגות הרעפים של לונדון יהיו הנוף שמבעד לחלונו בשבוע שאחריו, ולנו לא נותר אלא לנחש מה יהיה היעד הבא של ראש הממשלה.
ובזמן שראש הממשלה נוסע לסופי שבוע שלמים בשביל פגישה של 45 דקות, המדינה בוערת: לוין ורוטמן דוהרים קדימה עם חקיקה דיקטטורית בדרך להפיכה משטרית; השקל צונח; המשקיעים בורחים מהארץ; יוקר המחיה ממשיך לזנק; מדינות העולם מפנות לנו כתף קרה; היחסים עם ארצות הברית, ידידתה הגדולה והחשובה של ישראל, בשפל חדש; מחאת אזרחי המדינה נגד הפגיעה בדמוקרטיה הולכת ומתעצמת משבוע לשבוע. אבל ראש הממשלה? אותו כל זה לא מעניין. אל תפריעו לו, הוא מתכנן את הטיול הבא – על חשבוננו, כמובן, בכסף שיכול היה לשמש לחדר מיון קדמי בקריית שמונה, למשל, או לרכישת מכשור רפואי חיוני, או למשכורות לסייעות ולהרבה מטרות חשובות אחרות.
במקום לעסוק במשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה – אבל הגדול ביותר, המקטב ביותר – במקום לפעול כדי לאחות את השסעים בעם, הוא נוסע לטייל. כך נוהג ראש ממשלה מנותק. כך נוהג ראש ממשלה נהנתן. כך נוהג ראש ממשלה שרואה רק את עצמו.
"שלום לך, ארץ נהדרת, / עבדך הדל נושא לך שיר מזמור. / גם אם לעיתים נודד אני על דרך, / מה טוב לנדוד, אך טוב יותר לחזור." תודה רבה, אדוני.
256 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.