קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, השר שיקלי, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה" – אנחנו מתפללים בנוסח הזה מאות שנים. תפילה, כידוע לך, היושב-ראש, צריכה להיות בכוונה, לא מן השפה ולחוץ, והרבה כוונות אפשר להתפלל בתפילה הזו. אבל ב-27 השנים האחרונות לא צריך להיות רב גדול בשביל לכוון את הכוונה הפשוטה והנכונה, ויהודים רבים, בוודאי בישראל, כשהם מתפללים להשיב את השופטים כבראשונה, הם מתכוונים ב"כבראשונה" ללפני המהפכה החוקתית, כפי שכינה אותה פרופ' ברק; שישובו לשפוט לפי החוק, בהתאם לחוק, לא חקיקה שיפוטית, לא סבירות של אדם נאור, לא מידתיות, לא פרשנות תכליתית. פשוט לפי החוק, נאור. לפי החוק, לפי ההכרעה של הציבור.
"ויועצינו כבתחלה" – גם היועצים, הייעוץ המשפטי לממשלה – כבתחילה, לפני הערת האגב בהלכת דרעי-פנחסי. יועצים, יועצים שעצתם חשובה וחשוב שהיא תיאמר, אבל בשום אופן לא מחייבים את הממשלה; יועצים שמחויבים לייצג את הממשלה, אבל בשום אופן לא יכולים להודיע לממשלה שאין לה ייצוג בבית משפט. לאחרון העבריינים יש ייצוג. יבוא היועץ המשפטי או היועצת המשפטית ותאמר שלממשלה אין ייצוג?
אני אומר כאן את הדברים הפשוטים האלה כיוון שקרה לי דבר מוזר, חבר הכנסת אמסלם. אני, בהתחלה, בפעם הראשונה שראיתי את הסיסמה "עוצרים את הדיקטטורה" – אמיתי, סיפור אמיתי. ראיתי "עוצרים את הדיקטטורה" בשלט. אני יוצא מהבית, אני רואה בבגין "עוצרים את הדיקטטורה". הייתי בטוח שזה של תומכי הרפורמה, לא של מתנגדי הרפורמה. זאת הסיסמה שלנו, "עוצרים את הדיקטטורה". כל הרפורמה הזאת נועדה להפסיק את הדיקטטורה, להפסיק את התופעה הזאת שרשות אחת בדמוקרטיה שלנו, שזלגה מזמן הרבה מעבר לסמכותה בחוק, נוהגת בצורה דיקטטורית כלפי הציבור כולו. אריסטוקרטיה – מחליטה במקום הציבור, מעל הראש שלו, מבטלת את חוקיו, מחליטה מה סביר ומה לא בשם כל מיני מושגים: דמוקרטיה מהותית – 300 שנה, מדעי המדינה, לא שמענו את המושגים האלה. בניתם כאן דיקטטורה לתפארת.
אני רוצה לומר עוד משהו. גם בנושאים רגישים כמו ביטחון ישראל נהגתם בדורסנות. הרשימה היא ארוכה ויש לי מעט זמן, אני אזכיר כאן שלוש דוגמאות: 2017 – שר הפנים שולל אזרחות של אנשים שהפרו אמונים למדינת ישראל, בג"ץ מבטל את ההחלטה, אנשים שכבר נעצרו מאז על הסתה לטרור. הכנסת התכנסה כאן שוב, 2018, תיקנה את החוק, הבהירה שבמקרים האלה יש סמכות לשלול אזרחות. הבהירה. יואב קיש נדמה לי היה אז יושב-ראש ועדת הפנים, אולי אתה, דודי, הבהרתם שזה כולל זכויות סוציאליות, שלילת זכויות סוציאליות, שאזרחי ישראל לא צריכים לממן טרור ותומכי טרור.
מה עשה בג"ץ? הזיז לו? לא, שום דבר. הרצון של הציבור לא לממן תומכי טרור, להרתיע את הטרוריסטים – שום דבר. התכנסו שוב והחזירו להם את הזכויות.
הלאה, נוהל שכן – עוד שתי דוגמאות קצרות – נוהל שכן, נוהל שרוכך. אגב, עמדת צה"ל הייתה ועודנה שזה נוהל שכן חוסך חיי פלסטינים. לשם כך הוא נועד. במקום להפעיל אש גדולה – לחסוך. לא, שום דבר. הפריע לבג"ץ. שום דבר. אגב, פרופ' כהן כותב בספר שלו: אין אח ורע בשום בית משפט במדינה דמוקרטית שפסל פעולה צבאית ספציפית. אז אין אח ורע. לא הפריע לבג"ץ.
דוגמא אחרונה – גדר ההפרדה, בית סוריכ. אתה מכיר את זה, זה קרוב אליך. בית סוריכ, 30 קילומטר, אהרן ברק – אחרי שהמדינה, הרמטכ"ל, חוות הדעת שזה לביטחון ישראל, הדבר הזה, לא הזיז להם שום דבר. הזיזו. המדינה נתנה דווקא את התוואי הזה ופיצתה את הפלסטינים. לא הזיז שום דבר.
הרשימה ארוכה מאוד, אבל המסקנה היא קצרה ופשוטה: הפכתם את ישראל לדיקטטורה, למדינה של אדם אחד, של 15 איש. הדיקטטורה הזאת חייבת להיפסק, אדוני היושב-ראש, והיא תיפסק, ושופטינו ישובו כבראשונה ויועצינו כבתחילה. תודה רבה.
555 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.