קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אוקיי. בהחלט. גברתי השרה, סליחה שאני מפריע לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן נמצאים, חבריי, באירוע מעניין: הכנסת מביאה כנראה איזשהו קדימון במסגרת מאמץ ההידברות הגדול של ראש הממשלה, שהוא אמר שאם הוא נורא רוצה להידבר – – –
אז במסגרת המתנה הזאת שלא מפסיקה לתת, מביאים לנו עוד חוק, שהוא עוסק בכמה נושאים. הוא עוסק בסוגיית ההתגברות, אבל חוץ מסוגיית ההתגברות הוא עוסק בסוגיה באילו נסיבות אפשר לפסול חוק. ראש הממשלה, דווקא אסור לו להתעסק בתוכני הרפורמה, אבל הוא דיבר לא פעם ולא פעמיים, רק לאחרונה, כמה חשובה הרפורמה וכמה זה קריטי לקדם אותה. ואז אני אמרתי, אדוני היושב-ראש, שאני אעשה תרגיל פשוט. מה לעשות, כבר צברתי פז"מ בבית הזה, אז אימצתי את זיכרוני ונזכרתי שמאמץ להעביר את החקיקה הזאת כבר היה בממשלה בראשות אותו בנימין נתניהו – אגב, עבר מאז יחסית די הרבה זמן, זה היה בקדנציה של 2009–2012. אנחנו היום יותר מעשור מאז, וכבר היה ניסיון להסדיר את מערכת היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת בסוגיות האלה.
יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, בשבתו כשר המשפטים בממשלת נתניהו ההיא, הביא את חוק-יסוד: החקיקה, ובחוק הזה בין השאר היה גם סעיף משמעותי שדן בסוגיה באילו נסיבות, איך ומה בית המשפט העליון יכול לפסול. באותה טיוטה של יעקב נאמן, הדרישה הייתה שיהיה מינימום של תשעה שופטים. בואו, כולנו זוכרים שבהצעה שמביאים לנו כאן היום יש דרישה להרכב מלא. הדבר השני שהיה שם – שאפשר לקבל החלטה ברוב רגיל מתוך אותו הרכב של תשעה שופטים. פה אצלנו מדברים על כך שנדרשות ארבע חמישיות מההרכב, ולא מספיק, אלא נדרש אחד מהשניים: או פגם בהליך החקיקה – פגם טכני, שזה בדרך כלל לא קורה; חזקה על הייעוץ המשפטי של הכנסת ועל היועצת המשפטית של הכנסת, שנמצאת כאן, שמן הסתם הכנסת לא הייתה מאפשרת בכלל לחוקק בכזה מצב – או שיש סתירה מפורשת לסעיפים מסוימים של חוקי-יסוד שגם משוריינים בכך, זאת אומרת, מקרים מאוד מאוד נדירים. למה זה מעניין? כי, אדוני היושב-ראש, מה קרה עם אותה הצעה של יעקב נאמן, זיכרונו לברכה? עצרו אותה. תנחשו, חברי הכנסת, מי עצר אותה מלהתקדם?
ולא רק עצר אותה מלהתקדם, אלא אמר – וכך אמר; אני מצטט דברים שנאמרו על ידו ב-2012, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש: במה נבחנת הדמוקרטיה? לא בהצעה רדיקלית כזאת או אחרת, אלא כיצד המנהיגות, המאסה של המנהיגות, מגיבה על הצעות הרדיקליות. היו הצעות להגביל או לקצץ בכוחו של בית המשפט העליון, שהוא אחד מנדבכי הדמוקרטיה שלנו. מנעתי את כולן – את כולן, אמר בנימין נתניהו בגאווה גדולה. פשוט שמרתי על עצמאות בית המשפט העליון. חוק להגדיל את סמכויותיו גנזתי.
אחר כך הוא מדבר גם על מינוי שופטים – נושא אחר, שכרגע לא מובא אלינו. אבל הינה תראו איך הצעה של יעקב נאמן, הרבה הרבה יותר מתונה ממה שמובא כאן לפנינו היום, בנימין נתניהו קרא לה הצעה רדיקלית ביותר, והוא גאה בכך שהוא מנע וגנז אותה. והינה תראו איפה אנחנו נמצאים היום. עבר עשור מאז, והוא נואם לנו נאומים נורא נורא נלהבים על כך שזה הכיוון, מה שמוצע כאן, ואין בלתו, וכולם מתיישרים אחריו והולכים לעוד חוק ועוד חוק ועוד חוק, שביחד מביאים אותנו למצב הזוי, שאני מניח שאם מנחם בגין, היושב-ראש המיתולוגי של תנועת הליכוד, היה חי היום, הוא היה נואם פה נאום חוצב להבות כנגד החקיקה המסוכנת הזאת. תודה רבה.
526 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.