קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סיפרתי לכם קודם על הילדה מאתמול, ילדה בת 13 שקיבלה הודעה שהיא לא תוכל לקחת חלק בטקס, טקס של יוזמות חינוכיות, ולשיר. וכך נכתב לאמה: היי, אביגיל, צצה בעיה הלכתית לגבי הכנס. לצערי הרב, הם לא אישרו שירת נשים – ילדה בת 13, כן? שירת נשים. אני ממש מתנצלת שאליענה לא תוכל לשיר. זו ההודעה שקיבלה האם. אני השתמשתי בשמות כי הם פורסמו, ולכן הרשיתי לעצמי להשתמש בהם.
תראו, חברים, אנחנו נמצאים במציאות חברתית מאוד מאוד בעייתית. אנחנו כבר בכלל לא צריכים לחכות, כמו שאמרתי קודם, שהחוקים יחוקקו. הדברים פשוט קורים בשטח. דיברו על חוק אפליה – אנחנו רואים אנשים שמרשים לעצמם לעשות דין למי הם כן נותנים שירות, למי הם לא נותנים שירות; ילד חרדי שחטף מכות רק בגלל כל הסיטואציה הזו; החרדים שמשתלטים על המרחב ומרשים לעצמם ליצור הדרה של ילדים, ילדים. ילדה בת 13, מה היא כבר יכולה לעורר בקרב חרדים מבוגרים? סליחה שאני אומרת את זה כך. אבל לבוא ולפגוע בנפש שלה? אתה יודע מה זה ילדה שמתכוננת, שיודעת שהיא תשיר, טקס של יוזמות חינוכיות, ואומרים לה: לא, יש בעיה הלכתית, את לא תהיי כאן?
וזה מצטרף לעוד שורה שלמה של מקרים שאנחנו פוגשים במערכת החינוך – אגב, גם טקס שאני בעצמי נכחתי בו ושרה נערה וראיתי את החרדים מול עיניה עושים כך. ואני תוהה לאן אנחנו עוד נגיע באמת בחוסר הכבוד שלנו לילדים שלנו, בהקצנה שאנחנו רואים שהולכת ומתרגשת עלינו. ותוסיפו לזה מקרים נוספים של ילדים שנפגעים בתוך מערכת החינוך. אני אקח אתכם למקרה הקיצוני של ילד בן 13 שהתאבד בשבוע שעבר בגלל חרם מאוד מאוד קשה, מכות שחטף, הצקות, קללות, יריקות.
ואני תוהה, בתוך המקום החברתי המורכב הזה, כשכל החברה בכלל עוד הולכת ונקרעת והילדים חשופים לאלימות שיש לא רק בקרבם אלא בכלל, בכל מה שקורה במרחב החברתי שלנו, במה הבית הזה מתעסק? במה אנחנו מתעסקים? בנבצרות, במימון של המעונות – –
– – בביטול הביקורת השיפוטית. אנחנו כל היום מתעסקים רק בעניינים של נתניהו ושותפיו. ואני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, נמאס לי, באמת, נמאס לי לראות כל הדברים האלה שקורים כאן, במדינת ישראל, לראות את החברה שלנו נקרעת, לראות את הילדים שלנו משלמים מחירים כל כך יקרים, ובמקום שאנחנו כחברה, כבית מחוקקים, נראה איך אנחנו מתגייסים כולנו בשביל להציל את הילדים שלנו – – –
אנחנו עסוקים פה בלראות איך אנחנו מצילים – אמרת מלך? הוא אולי חושב שהוא בבית מלוכה, אבל לעולם הוא לא יהיה מלך מבחינתי, כי הוא לא אחד כזה שמסוגל להציל את עמו. תודה רבה.
403 מילים של יפעת שאשא ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.